תקציר

תאור העונות החקלאיות
            עונת חריש/זרע
            עונת דשא
            עת הזמיר
            עונת הקציר
            עונת קציר שעורים, עונת קציר חטים
            עונת האביב
            'חוקות קציר'
            עונת הגורן
            כיול
            עונת הבציר/ עונת הקיץ
            עונת האסיף
            עונת המסיק

הקדמה
         מבוא
         מהי עונה חקלאית?
         הגדרת זמנה של העונה
             א. פרק זמן אמפירי
             ב. סימנים חיצוניים
             ג. זמנים קבועים בלוח השנה
         מטרת העבודה
         תולדות המחקר
         מקורות המידע להכרת העונות החקלאיות
             א. מקורות יהודיים מהתקופות הרלבנטיות
             ב. לוח גזר
             ג. ממצאים ארכיאולוגיים
             ד . תרבויות סביב ארץ-ישראל בתקופות שונות
             ה. נתונים אקלימיים וחקלאיים אמפיריים
         שיטת העבודה
         העונות החקלאיות בלוח גזר על פי דעותיהם של חוקרים שונים

חלק א: העונות החקלאיות

פרק א: חריש / זרע
         א. מבוא
         ב.ציון עונת חריש / זרע במקורות
         ג. קשר פונקציונלי בין 'חריש' ו'זרע'
         ד. קביעה אמפירית - ירידת הגשמים הראשונים - תחילת השנה החקלאית
         ה. קביעת העונה מבחינה אמפירית במקורותינו
         ו. העתקת משמעות העונה החקלאית
         ז. קביעת העונה על פי סימנים חיצוניים
             1. ציפורים
             2. כוכבים
             3. צמחים וסימנים אחרים שלא במקורותינו
         ח. האווירה בתקופת החריש
         ט. 'זמנה האידיאלי' של עונת הזריעה ובעיותיה
         י. התמודדות האיכר עם העונה
         יא. קביעת סיום עונת הזריעה על פי סימנים חיצוניים

פרק ב: מסיק
         א. ציון עונת המסיק במקורות
         ב. סימנים חיצוניים מקדימים לעונה
         ג. משך עונת המסיק
         ד. זמנה האופטימלי
         ה. גמישות לגבי זמן המסיק
         ו. המסיק - כעונה החקלאית האחרונה בשנה
         ז. השתיקה בקשר לעונה זו

פרק ג: (1) עונת הלקש
         א. ציון עונת הלקש במקורות ומשמעות המילה
         ב. מהי עונת הלקש?
             1. זריעה מאוחרת
             2. פעילות כללית בזמן המלקוש
             3. פעילות הקשורה בעשב
         ג. עונת המרעה המרכזית
         ד. עונת ה'עשב' במקורות שונים
         ה. שתיקת חז''ל לגבי עונה זו

(2) עצד פשת
         א. עקירת הפשתה?
         ב. קציר העשב
         סיכום

פרק ד: עונת הקציר
         א. ציון עונת הקציר במקורות
         ב. מה כוללת 'עונת הקציר'?
         'חוקות קציר' - אפיוניה האקלימיים של עונת הקציר אצל הקדמונים
             1. מבוא
             2. שרבים
             3. טללים
             4. מזג האוויר בדיש ובזרייה
             5. שריפות, גשם
             6. איזון התקופה - 'חוקות קציר'
             7. מנהגים הקשורים לאקלים העונה
             8. הגדרת זמנה של העונה וסימניה
         תת-עונות בעונת הקציר
         ד. עונת קציר השעורים
             1. היבול הראשון
             2. חשיבות השעורה בתקופת המקרא
             3. עונת' קציר שעורים' לאחר תקופת המקרא?
         ה. 'עונת האביב'
             1. עונה או חודש?
             2. הפיזיולוגיה של הדגן בעונת האביב והמעקב אחריו
             3. חשיבות ה'אביב' בחיי היומיום
             4. הכרמל כמנחה
             5. קביעת תאריך קבוע להנפת העומר וההתמודדות עמו בתקופת בית שני
         ו. 'חרמש בקמה'
         ז. גדיש
         ח. גורן
             1. הגורן כעונה
             2. ציון עונת הגורן במקורות
             3. התחלת ה'דיש' ומשכו
         ט. 'עת הדריכה' - עת הדיש או עת הכנת הגורן?
         י. כיול
             1. מטרתו
             2. טקס המדידה
             3. המדידה ושיטות המדידה במקורות
             4. המסים וסדר חלוקתם - 'מנהגי גרנות'

פרק ה: בציר (זמר?)
         א. 'עת הזמיר' במקרא ו'זמר' בלוח גזר
             1. מהו 'עת הזמיר' במקרא ?
             2. עונת הזמירה של הגפנים כחלק מ'עצד פשת'?
             3. ה'זמר' בלוח גזר
         ב. מה כוללת עונת הבציר?
         ג. תת-עונות בעונת הבציר
         ד. קביעת תחילת זמנו של הבציר
         ה. דעות שונות לגבי משך תקופת הבציר
         ו. החיים בתקופת הבציר
         ז. השמחה והזמר בעונת הבציר

פרק ו: קיץ
         א. ציון עונת הקיץ במקורות
         ב. 'קיץ' מבחינה לשונית
         ג. מה כוללת' עונת הקיץ'?
         ד. הפעילות
             1. ארייה
             2. ייבוש
             3. קייצים
         ה. משכה של העונה
         ו. ביכורות (בכורות), קיץ, סייפות
             1. ביכורות (בכורות)
             2. קיץ , 'אמצע הקיץ'
             3. הסייפות
         ז. כללי זמן העונה והכוונת ההבשלה
         ח. קיץ ומסיק
         ט. 'זמר' ו 'קץ'

פרק ז: אסיף
         א. ציון עונת האסיף במקורות
         ב. מה נאסף?
         ג. משכה של העונה
         ד. מקומה של העונה ברצף העונות
         ה. המשמעות החקלאית של עונת האסיף
         ו. זמן האיסוף של הדגן והיין
             1. דגן
             2. איסוף הפירות והיין ואווירת התקופה
         ז. תקופת האיסוף - זמן לתשלום מסים
         ח. הזמן האמפירי לעומת הזמן המוגדר של עונת האסיף וחג האסיף
         ט. מדוע לוח גזר פותח באסיף?

חלק ב: השתקפות מקצב העונות החקלאיות בתחומי חיים שונים

         מבוא
         א: העונות החקלאיות האמפיריות כ'לוח שנה'
         ב. מקצב העונות החקלאיות כאמצעי להעברת מסרים
         ג: השתקפות מקצב העונות החקלאיות בחגים
         ד. מקצב העונות החקלאיות וביטויו בחלוקות שנה שונות
             א. קיץ וחורף
             ב. ארבע עונות
             ג. שש עונות
             ד. העונות החקלאיות והתבנית השביעונית (ה'חמישים' וה'שבע' )
             ה. השתקפות מקצב העונות החקלאיות בארבע ראשי שנים
             ו. לוח גזר ומקצב העונות החקלאיות
         סיכום

סיכום ומסקנות
         א.שיטת העבודה
         ב. מסקנות
             1. דפוס החשיבה לגבי מקצב העונות החקלאיות
             2. נקודות מגע משותפות רבות בדפוסי החשיבה
             3. שני היבטים פיזיים המאפיינים את ארץ-ישראל
             4. דגשים שונים במקצב העונות כביטוי לשינויים סוציו אקונומיים
             5. ביטוי מקצב העונות בחגי ישראל
             6. קביעת זמנן של העונות החקלאיות

נספחים

ביבליוגרפיה

תקציר אנגלי