אברהם בן תרח ניצל מכבשן האש
נידון על בזיון האלים. הרן אחיו נשרף. התרגשות בחרן.
חרן. אברהם בן תרח ניצל אתמול ממות בכבשן האש אחרי שנשפט בפני בית דינו של המלך על בזיון האלים.
משפט זה עורר הד גדול בקרב בני העיר והמונים הצטופפו לפני שער בית-הדין המלכותי שהיה מלא עד אפס מקום. בכתב האשמה נאמר שהנאשם עשה במרמה, נתץ את כל הפסילים בחנות אביו העושה פסילים והסוחר בהם, ואחר כך שם את הגרזן בידי אנו, האל הראשי, וטען שאנו הוא שניתץ את האלילים האחרים. לדברי כתב-האשמה הוסיף הנאשם בכך חטא על פשע, כי ביקש לשים ללעג ולקלס את אמונת העם.
כעד ראשון הופיע איכר כבן שבעים מסביבות העיר, שהעיד כי יומיים לפני כן עמד לקנות פסל בחנותו של תרח, ואברם מנע ממנו את הדבר בשימו ללעג את אמונתו. אחריו העידה אישה מחרן. (ראה בכתבה המפורטת על השערורייה בשוק האלילים).
אישה כשרה לעדות!
תרח ניסה לערער על עדותה של האישה בהיסמכו על מסורת במשפחת עבר שאין אישה כשרה לעדות, אך בית הדין דחה בחריפות את הטענה הזאת בהסתמכו על חוק שומרי אשר לפיו רשאית האישה להופיע בבית הדין כעד.
תרח עצמו שהופיע כעד, ניסה להיסוג: הוא לא העלה בדעתו שלבנו צפוי עונש-מוות. הוא רק רצה להעניש אותו. אך מדבריו התברר שעוד בצאתם מאור – ואברם אז בן עשרים – כבר נתפרסם בעיר ככופר באלים.
לבסוף ניתנה רשות הדיבור לנאשם.
בני חרן נזדעזעו...
הדברים שהשמיע אברם בן תרח סימרו את שערות השומעים. תחילה חשבו בני חרן, שכעסו של בן עבר זה יצא על פסלי העץ והאבן וכי הוא שם ללעג רק את הסמלים המסמלים את האלים. גם אם יקרים הפסלים לעם אשר אוהב לראות את אליליו בין כתלי ביתו כשהם קרובים לו ועשויים בדמותו, עדיין נמצאו מקצת כוהנים, אשר טענו לזכותו של אברם, שחושב מחשבות עמוקות הוא, אך אין לו הבנה לאמונת העם, וכפות המאזנים שקולות היו לכאן ולכאן. אך הדברים שהשמיע כופר זה בפני בית הדין העמידו בצל את כל השערורייה שהתחוללה בחנותו של תרח.
"לשרוף אותו!"
התברר שלא רק בכוחם של הפסלים כופר האיש, כי אם גם בכוחות השמים. אמנם לא לעג לסין – ירח, האל העליון של אור ושל חרן, כאשר לעג לפסילים, אך הוא אמר בפירוש שסין, אלוהי הירח, האל העליון של אור, ורע אלוהי השמש של מצרים – שניהם אינם אלוהים, ושניהם הם מעשיו של א-ל עליון. כאשר נשאל פעם ופעמיים אם אנו הוא האל העליון או אנליל או מישהו מהאלים האחרים, הכחיש אברם גם את אלוהותם. צמרמורת עברה בלב כל הנוכחים במשפט. מבין הקהל נשמעו צעקות: "לשרוף אותו! למוות! האלים ינקמו בנו את עלבונם!" אברם לא יכול היה להמשיך בדבריו עקב הצעקות.
המלך יצא עם הכוהנים מאולם בית הדין וכעבור זמן קצר חזרו. המלך נתן אות והכוהן נינור-אדד הכריז: "מוות בכבשן!!"
אברם בן תרח קבל את פסק הדין בשלוות נפש.
צעקה חריפה פרצה רק מפי אשתו שרי שנכחה באולם. שרי היא בת אור. היא מפורסמת בכל מחוז חרן ביופייה. כמו כן ידועה היא בשכלה, ולא פעם שימשה גם כמורה בבית הספר שליד בית תרח. בבית ספר זה הידוע בשם "בית עבר" מלמדים לא רק את תורת הכתב כי אם גם את תורת האמונה המשונה הזאת שמטיף לה אברם.
מבני המשפחה היה נוכח במשפט גם הרן אחיו של אברם. הוא עמד להעיד במשפט, אך ברגע האחרון נרתע וסרב להעיד.
הרן נידון אף הוא למוות על שנסוג מעדותו ברגע האחרון.
לאברם יש אח שני, נחור שמו, אך הוא נשאר באור ולא יצא לנדודים הרחוקים...
כאשר נשאל כתבכם ע"י העיתונאים המקומיים אם יש דמיון בין אמונת אברם העברי לבין אמונת מלכי צדק מלך שלם, שאף שמו נתפרסם ככופר, הסברתי להם שיש אמנם דמיון מה, אך מלכי צדק עובד לא-ל עליון קונה שמים וארץ מבלי שיפגע באלים האחרים.