אברהם בן תרח ניצל מכבשן האש

ההיקסוס והחבירו פולשים למצרים. אור בעבר ובהווה. מהפכה בכתב: אותיות.

גיליון זה מוקדש לאברהם בטרם היה לאברהם אבינו. הידיעה הראשית של גיליון זה לקוחה – באורח יוצא מן הכלל, לא מן התורה עצמה, כי אם מן המדרש הנודע על ניתוץ הפסלים. אגדה מפורסמת זו, גם אם אין לה אסמכתות היסטוריות, יש לה טעם היסטורי עמוק. שתים הן העובדות ההיסטוריות:

א) היסטוריותו של אברהם אבינו אינה מוטלת עוד היום בספק אף לדעת הקיצוניים שבמבקרים, לאחר שחוקרי המקרא עד לפני זמן קצר התייחסו אל סיפור התורה כאל "ספרות" גרידא או מיתוס, אגדה, וכדומה. כבשטחים רבים אחרים, כך גם כאן העלו החקירות הארכיאולוגיות והגיאולוגיות את קדמותם של המקורות, את תיאומם המלא לתקופה ולסגנונה, סגנון חיים ואף סגנון לשון.

ב) עובדת המסורת הקדומה ביותר שהא-ל אשר נתגלה אל משה, הוציא את העם ממצרים ונתן לו את התורה בסיני, ידוע היה בעם כאלוקי אבותיו אברהם, יצחק ויעקב. מסורת זו, שנשתמרה כל ימי גלות מצרים, אין כל יסוד לפקפק באמיתותה.

שתי עובדות אלה מחייבות את קדמותה של אמונת האחדות הישראלית לפני משה ויציאת מצרים וצמידותה לאבות האומה.

אי פעם בימי קדם צצה בגזע בני עבר המחשבה המהפכנית בתחום האמונה. המחקר וההגיון מצטרפים במלואם למסורת הרואה באברהם את מחולל המהפכה הרעיונית. וזהו הבסיס לאגדת ניתוץ הפסלים.

אין צריך לומר שבימינו מקבלים משמעות מיוחדת וסמלית שני מוטיבים אחרים מדברי ימי אברהם: "לך-לך" כחוויית יסוד להיסטוריה שלנו. והכבשן אשר לפי האגדה הושלך אברהם לתוכו וניצל ממנו.

כך מצטרפים שלושה דברים אלה לנקודת המוקד של הגיליון הראשון: ניתוץ פסלים ובשורת האמונה החדשה, הכבשן וההצלה, לך לך אל הארץ.

מאורעות אלה (אשר הצמדנו אותם לחרן ולא לאור, אך הערנו שמעשים אלה התחילו להתרקם עוד באור), מתהווים על רקע התרחשויות מדיניות חשובות:

א) פלישת ההיקסוסים למצרים.

ב) ראשיתו של ח'מורבי – אמרפל.

חלקם של שבטי העברים חבירו בפלישת ההיקסוסים מוכח גם מתוך השמות העבריים מבין הכובשים וגם מתוך העובדה שהם היוו חיל שכירים רצוי ומכובד מאוד בכל המזרח התיכון. ישנם מסמכים היסטוריים המעידים על עובדת גזירות נגד התיישבות ורכישת קרקעות (ראה מייזלר). גם יסוד חברון (מלשון חבירו) חל באותו זמן.

במזרח שהוא הקובע מבחינת ההשפעה התרבותית על ארץ ישראל (ארץ האמורי, כנען) באותו זמן – אנו עומדים לפני התהוות מלכותו של ח'מורבי הגדול. השנה היא השניה להימלכו, ראשית מעשהו קביעת העיר בבל לבירת הארץ (עדיין אין מדינה בעלת גבולות קבועים).

המרכז הכלכלי החשוב ביותר למזרח כולו היא העיר גבל המתווכת בין מצרים לצפון וצפון-מזרח. העיתון "מופיע" בעיר שלם. בתקופה זו מולך בה מלכי-צדק. קרבתו האמונתית ובריתו המדינית לעתיד עם אברהם הם היסוד לאיתור העיתון בירושלים מאז.