על נהרות כוננה תבל
מחבר: סופרנו
היאור-הנילוס
יותר מכל ארץ אחרת בעולם תלוי קיומה של כל ארץ מצרים בנהר זה, ולא לשווא אין עוד נהר בעולם שכה יעריצו אותו הערצת אלים ממש. הארץ היא צרה בין ים ובין מדבר והיאור הוא עורק החיים היחיד, אולם עורק אשר ברכה רבה בו. והרי כך שרים המצרים לכבודו:
ההלל לך היאור, אשר מן האדמה תבוא להחיות את מצרים! הוא השולח מימיו לשדות אשר עשה האל רע, כדי להחיות כל בני איש. הוא המשקה מדבר ומקומות רחוקים ממים. הוא אדון הדגה...
הוא אשר בגאון מימיו תפצח הארץ רינה וכל פנים יצהלו.
וכו' וכו' בדברי שבח העולים על כל המזמורים לכל האלים, פרט למזמורי האל רע, הוא השמש.
גאות היאור הוא המאורע המכריע בחיי מצרים. על פיו ישקו שדות ועל פיו ישקו כל החיים. על פיו נקבע לוח השנה ועל פיו חולקה הארץ לאזורים אזורים.
האדמה הפורייה הנשארת לאחר נסיגת היאור היא ברכת הארץ. אבל ברכה זו גם קללה עמה אם לא ידאגו התושבים לוויסות השיטפונות, לאגירת המים ולתיעול השטח. בעבר הקדום היה רוב השטח מכוסה ביצות שנותרו אחרי גאות המים. ויש להניח שדבר זה גרם לכך שמצרים היא הארץ הראשונה בעולם בה קם שלטון מרכזי. תחילה הייתה הארץ מחולקת לארץ הדרום והצפון, אך לפני כאלפיים שנה התאחדו שני אזורי הנילוס תחת שלטון אחד, כי זה היה נחוץ כדי להבטיח את הברכה הבאה מהיאור בגיאותו. שלא כבאזור הפרת אין החמר אשר נשאר מגאות היאור מתאים לעשיית לוחות חרס. על כן נאלצו המצרים למצוא חומרי כתיבה אחרים.
עד כה כתבו לרוב באבן, מעט בעץ. אך הנה זימן להם היאור את קני הסוף. החלו לייצר מגילות כתב שכינו אותם במצרים פפ-אי'רוס: הוא הוא {הנייר}.
גאות היאור והתפשטותו הצריכו גם מדידות נרחבות לשם חלוקת השטחים ותיעולם המתאים.
כך מסתכם ערכו של היאור בערכים הבאים לתולדות האדם:
א. פיתוח התיעול.
ב. הקמת שלטון מרכזי לארגון הפיקוח המשותף.
ג. הנייר.
ד. המדידות והחשבון.
רשת התעלות בשנער
אחד מחכמי שנער אמר:
"הראו לי עיר פורחת ומשגשגת, ומיד אמצא את מערכת ההשקאה המפותחת בפרבריה."
אכן כך הוא הדבר. שגשוגה וגיאותה הכלכלית של כל עיר תלויים בראש וראשונה בטיב התיעול וההשקאה.
מיעוט גשמים
הסיבה לכך היא פשוטה מאד: בקעת שנער היא אזור הסובל מחוסר גשמים. ולפיכך, לפני שהשומרים התקינו מערכת תעלות, התרכזה החקלאות רק ברצועת-קרקע צרה על גדות הפרת והחדקל, שהציפו את סביבתם פעם בשנה. ולעתים קרובות היו השדות נפגעים כאשר הוצפו לא בזמן המתאים וכשגאות הנהרות הייתה חזקה מדי.
נוסף לכך, הדלתא, שקרקעה הייתה עשירה, הייתה מוצפת לעיתים קרובות מדי ועבודה חקלאית בה הייתה כמעט בלתי אפשרית.
וכך יצא, שכמחצית של שנער הייתה בלתי נושבת במשך רוב ימות השנה.
ואז באו השומרים, נקזו את השטח, חיזקו את גדות הנהרות, בנו תעלות ומכלי-מים שאפשר יהיה לאגור בהם את מימי השיטפונות ולנצלם בשעת הצורך.
רשת תעלות
מערכת ההשקאה שהותקנה פעלה להפליא. רשת התעלות שבין שני הנהרות נתנה תוצאות תוך זמן קצר לפי הערך: הארץ נהנתה משפע שלא היה כמותו.
תוך זמן קצר התחילו לצמוח ערים גדולות, מרכזים לתרבות, תעשייה ומסחר.
העבודה לא הייתה קלה. מלכי לאגאש, אור וארך נאלצו לשמור בקפדנות על יעילות תעלותיהם, וכשהיה זמנם פנוי – בנו תעלות נוספות.
מאושר היה השליט שהתפאר:
"נתתי מים שהביאו שפע". הוא יישאר בזיכרונם של בני שנער.
כיצר מופעלות התעלות
כמו הנהרות עצמם, נתונות התעלות בתוך ערוץ בצל גדות גבוהות, כדי למנוע שיטפונות.
אחרי הזריעה, נקרעים פתחים בסכרים, והשדות מוצפים במידה הדרושה, ואז נסתמים הפתחים שוב.
התעלות העיקריות מקבלות את מימיהן מהנהרות עצמם. מתעלות אלו מסתעפות תעלות קטנות, אך אספקת המים למקומות מרוחקים יותר מצריכה כבר עבודת-ידים, ע"י שאיבת-מים בנאדות והעברתם.
הצלחתה של מערכת ההשקאה הזאת תלויה בתיאום רב בעבודה וכן גם במאמץ העבודה עצמו. נוסף לפעולות ההשקאה ישנה עבודה רבה גם בשמירה על התעלות.
יש לשמור על ניקיונן. יש לבדוק מזמן לזמן את גדותיהן; יש לדאוג לחלוקה צודקת של המים בין הערים והכפרים של הסביבה. בכך נהפכים האנשים המטפלים בזאת לאזרחים בעלי חשיבות רבה בשביל החברה כולה.
חוקי ההשקאה
תמורת המים שהוא משיג חייב האיכר להשתתף בשמירה על מערכת התעלות ובאחריות לשלמותה. נזק לרשת-התיעול או הזנחה הגורמת לבזבוז מים, נענשים קשה על פי החוק.
לעיתים מוצא השלטון לנחוץ ליטול את מערכת התיעול כולה, או חלקים ממנה, תחת פיקוחו ולגייס גיוס-כפיה אנשים ולהחרים זמנית בהמות לצורך עבודת ההשקאה.
עקב המאמץ וההוצאות הרבות המושקעים בתיעול, לחטא ייחשב הדבר אם מישהו מזניח את שדהו ואינו מעבדו. לעיתים מחרימים את השדה המוזנח, או מטילים על האיכר קנס – עליו לספק כמות תבואה, ככמות המשוערת שלא גידל עקב ההזנחה.
ואלה שמרחיבים את שטחי הזריעה נהנים מהקלות מסוימות במסים ובתשלומי חכירה, במקרה שהקרקע הוחכרה.
עצם קיומם של חוקים אלה (המופעלים בקפדנות רבה), מוכיח מה רבה חשיבותה של רשת התעלות. הוכחה יותר בולטת לכך: תוכניתו העצומה של המלך רים-סין הושלמה לא מזמן: החזרתו של הפרת לערוצו הקודם, ליד אור, לאחר שנהר זה שינה את זרמו בכיוון מערבי. אין ספק שביצועה של תוכנית זו הציל את אור מחורבן מוחלט.