רבו ההתפרעויות במחנה
היכן השופטים?
במשך הימים האחרונים שוב נתרבו מעשי הפשע במחנה. מתוך מכלאות שבט מנשה נגנבו עשרות בני בקר. תגרת דמים פרצה בין שבט בנימין השוכן בקצה מערב לשבט דן הגובל עמו מצד צפון. הסכסוך פרץ על רקע נערה מבני דן אשר איש בנימין חטף אותה, כי אביה סרב לתתה לו לאישה. ילד בן שלוש נדרס למוות על ידי קבוצת משתוללים בלילה האחרון.
זה כבר שבועיים ימים שהמצב במחנה הולך ורע. והרי מאז ארגן משה בעצת יתרו חותנו את השיפוט ומאז נתמנו השוטרים נדמה היה כי יבוא הקץ למעשה ההפקר. הן משה בחר באנשים יראי אלוהים ואף למד אותם את החוקים והמשפטים אשר על פיהם ישפטו את העם.
ונדמה היה שהשופטים הם גם אנשי-חיל העשויים לבלי חת ואינם נרתעים מפני בעלי זרוע מן העם, אשר רגילים לראות בשופטים ובשוטרים כאילו היו נוגשי מצרים.
והנה החלו השופטים, שרי האלפים, שרי המאות, שרי החמישים ושרי העשרות לשפוט את העם. אך כל זמן שהיה משה בקרב בעם, או שחכו יום יום לבואו, היה מוראו ומורא אלוהים אף על הידועים לפרע. אך מאז החלו הלחישות במחנה, שמשה נעלם ולא ישוב עוד, נתפוררה היראה, וחלק מן השופטים אף החלו חוששים מפגיעתם של המתפרעים ולהקל בפסקי-דין. זה גורר אחריו כמובן את ריבוי מעשה הפשע במחנה ואוירה של "איש הישר בעיניו יעשה".
שובו של משה ודאי ישפיע על החזרת הסדר על כנו, ואף השופטים ייטלו על עצמם אחריות מלאה למניעת התפשטות הרע.