והארון ריק
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

והארון ריק

והארון ריק

הארון והכפורת עליו הם הכלים הראשונים שהכין בצלאל בן אורי, כי הרי הוא הותקן למען הלוחות. במשך ארבעים יום האחרונים ריכז בצלאל את כל רוחו בעבודה זו, וודאי ידוע ידע מפי משה מה יכיל הארון. העם לא ראה אלא תיבה ריקה ואת שני הכרובים מעל לה. יש אומרים שהכרובים הם המסוככים על הארון ועל מה שיהיה בו. ויש אומרים שאלוהים ירד על הכרובים כרוכב עליהם.

 

וזה מעשה הארון:

אורכו שנים וחצי אמות, רוחבו אמה וחצי. והוא עשוי עצי שטים ומצופה פנים ואחור זהב. מעל הארון הכפורת ועליה שני כרובים בגובה עשרה טפחים, שכנפיהם כמעט נוגעות זו בזו.

 

את הארון יישאו בבדים הארוכים עשר אמות כל אחד.

 

ועתה הארון מוכן. בצלאל עשה מלאכת מחשבת. אך מה טעם למלאכת המחשבת אם אין לוחות-אלוהים להכניס בתוכם? מה טעם בארון ריק?

 

תוכניות למשכן

בצלאל בן אורי הקים אוהל מרווח בשביל כל עוזריו בעבודות ההכנה הרבות למבנים ולכלים הרבים שעומדים לעשותם.

 

המשכן יתפוס שטח של שלושים ושנים אמה באורך ושנים-עשר אמה ברוחב. המשכן יימצא בתוך חצר גדולה מאה אמה באורך וחמישים ברוחב, והחצר מוקפת עמודים וקלעים. המשכן עצמו יחולק לאהל מועד ולקדש-הקודשים. באהל מועד יעמדו מזבח הזהב, השולחן והמנורה. עדין אין תוכניות לכלים אלה. בקדש הקדשים יוכנס הארון.

 

עצי שטים רבים הדרושים לבנין מובלים ממצרים. חומרים אחרים הדרושים לקישוט המשכן והאהל, כסף וזהב חוטי שש, וכדומה, ייאספו מתרומות העם. האוהל ייעשה מיריעות עזים.

 

למה ישמש המשכן

שאלה זו מעניינת את העם בייחוד בימינו אלה, שבהם התפרץ פתאום בכוח אדיר כזה רצונם של רבים "לראות" את האלוהים באיזו צורה מוחשית.

 

השמועות על אהל המועד ועל הכרובים ועל קדש-הקדשים מעוררות דעות שונות על המשכן שיהא מקום הימצאו של האלוהים. בין בני לוי רבו בימים אלה הויכוחים על נושא זה.

 

היצמצם עצמו אלוהים בורא שמים וארץ בין קרשי משכן?

 

אכן, מחשבותיו של משה איש האלוהים עמקו מאוד ואין כל אדם מישראל יכול להבין את מידותיו של אלוהים. מעניינים היו דבריו של בצלאל בן אורי שהשמיעם באזני עוזריו בהתחלת עבודות ההכנה.

 

אלוהים אמר למשה שהיום בו יוקם המשכן אשר בו ישכון, שקול בעיניו כנגד היום בו נבראו שמים וארץ, כי מתאווה הוא אלוהים לדור עם בריותיו.

 

"נחשוב על כך – סיים בצלאל את דבריו – כל רגע ורגע, יהיה רוח אלוהים בתוכנו ונעשה במלאכה הקדושה".

 

 

 

הארון והכפורת