תפארת כפתור הנשכחת
רשמי מסע מלפני מאה וחמישים שנה
לפני שבועות אחדים עברה על פני מחננו אורחת ישמעאלים היורדת מצריימה, ונזדמן לי לשוחח עם סוחר ארמי שהצטרף אליה. שמעתי מפיו הרבה פרטים מעניינים על הפלשתים, שדרך עריהם עבר, ואשר נכונה לנו יושבי כפתור המבקרים לעתים קרובות את ארצנו. סוחר זה מסר לי בזיל הזול צרור גדול של לוחות-חימר שבשבילו לא היה להם כל ערך – ובשבילי מהווים הם אוצר בלום: הם מכילים, בכתב-יתדות, חלקים של ספר-זיכרונות אשר נכתב ע"י חוזה-בכוכבים בבלי שביקר בקנוסוס, בירת כפתור (כריתים), מקום מושבם של הפלשתים: ביקור זה נערך לפני מאה וחמישים שנה.
והנה כמה קטעים מעניינים מלוחות אלה שהנני מביאם לפני קוראינו:
"... במשך שנים רבות נדמה היה לי שארצי היא מרכז כל החכמות שבעולם. אולם בצאתי למסעות בארצות רחוקות, ובייחוד אחרי ביקורי במצרים, נוכחתי שהתרבות המצרית אינה נופלת ברמתה מתרבותנו ובכמה וכמה שטחים אף עולה עליה."
זריחת התרבות השלישית
"באחד הימים, שעה שטיילתי בשוק הגדול במוף, נמשכו עיני אחרי כמה וכמה אגרטלים וכדים שעמדו למכירה, והם היו כל-כך יפים ושובי-לב שלא יכולתי להסיט מבטי מהם. וכששאלתי את המוכר מי עשה אותם, ענה הלז שהם הובאו מכפתור, האי הגדול שמעבר לים.
גדול היה תמהוני. לא הרבה שמעתי על כפתור, אך למראה האגרטלים הגעתי למסקנה שרק עם בעל תרבות גבוהה מאוד יכול לייצרם. ומאז לא נח ולא שקט יצר הסקרנות שלי, עד שעליתי על ספינה אשר הפליגה לכפתור.
עיר הבירה, קנוסוס, שבה עגנה הספינה בסוף המסע, הייתה בשבילי בבחינת גלוי של עולם חדש ונפלא. בפשטות: נכנסתי ישר לתוך טרקלין התרבות השלישית בעולמנו, תרבות בלתי-ידועה כמעט לתושבי בבל.
והרי יש בה כל כך הרבה יסודות מתרבותנו וגם מתרבותה של מצרים! איננו יודעים כלל עד מה קטן העולם ובאלו דרכים משונות מסתננות השפעות תרבותיות מארץ לארץ עדי הגיען לפינות המרוחקות ביותר. ראשיתה של תרבות כפתור היא – במה שהגיע לאי זה בספינות ממצרים, ובמה שהגיע בדרך יבשתית מבבל, דרך אסיה הקטנה, הלספונט, לאורך החוף האיגאי ומשם לקנוסוס. אבל בני-כפתור לא חיקו את תרבותנו ואת תרבות מצרים בצורה עובדתית: הם שיפרו והוסיפו הרבה משלהם, עד שהגיעו בסופו של דבר ליצירות שלא ראיתי כמותן מימי."
מכמני האמנות
"ארמון המלך בבירת כפתור הוא מבנה אדיר המורכב מכמה וכמה חלקים המקושרים במערכות של מדרגות ופרוזדורים ועמודים נאים ממינים שונים. הוא עושה רושם של מבוך, אולם אשרי האיש התועה בו, כי עיניו לא תשבענה מראות את כל שכיות החמדה, את התמונות על הקירות, את מלאכת המחשבת של חיטוב, את מעשי-הקדרות, את מתקני הרחצה, הניקיון והחימום. והוא הדין בבתים רבים שבקרתי בעיר שלעתים אינם נופלים ביופיים ובסידוריהם מארמון המלך.
התמונות היפות ביותר שראיתי במצרים עושות לפעמים רושם של משהו מאובן: דמויות האנשים, בעלי-החיים, הצמחים וכו' הם קפואים כאילו. ולעומת זאת השכילו ציירי כפתור להפיח רוח-חיים ביצירותיהם: המסתכל מקבל את הרושם שהאנשים ובעלי-החים נושמים ונמצאים בתנועה, שגבעולי הצמחים נעים ברוח... ראיתי כמה וכמה חיטובים נהדרים בשן-פיל ומעשי-פיסול בברונזה. אני בטוח שיצירות אלו תהיינה למופת בהיכל האמנות במשך דורות רבים.
עניין מיוחד מעורר הכתב של כפתור, כתב-ציורים מיוחד במינו שלא הספקתי ללמוד אותו."
התאגרפות ומלחמות שוורים
"הייתי נוכח בתחרות-אגרופים בארמון המלך. המתאגרפים חבשו קובעי-מתכת כבדים ושעשעו את המלך ופמלייתו בקרב העז שהתנהל ביניהם.
אולם מראה זה לא עורר אותה התפעלות – אשר אינני מוצא מילים לתארה – שעוררה בי מלחמת שוורים.
כיצד יתכן אומץ-לב שכזה וזריזות כזו שאין מושלה? בחור צעיר התקרב לשור משתולל, נאחז בקרניו, העיף את עצמו באוויר ובסיבוב מופלא התייצב על גבו של השור כשידיו אינן מרפות עדיין מקרני החיה. השור התפרץ ודהר קדימה, והעלם התייצב בתנועה מהירה על גבו של השור, צעד צעד קדימה ובקפיצה גמישה ירד ארצה…
סיפרו לי אחר כך שלא תמיד עוברת מלחמת-השוורים בהצלחה שכזו. ישנם מקרים בהם נכשל אחד הצעירים והשור מרטשו בקרניו ודורסו בפרסותיו..."
ובסיבוב נפלא התייצב על גבו של השור"