ישראל בלוח מרנפתח
כזבי מצרים ורברבנות מלכיה
צוען. - שמו של ישראל ייזכר כאחד העמים המנוצחים בידי פרעה מרנפתח, בכתובת שציווה פרעה זה לחרות לזכר מסעו בכנען.
מלך מצרים ציווה על כך, למרות העובדה שאפילו חייל מצרי אחד לא השתתף בקרב ליד חרמה. העמלקים הם שבלמו את פלישת הצבא הישראלי מן הדרום, אולם מאחר שהעמלקים הנה היום בעלי-ברית למצרים עד שכמעט ומשמשים להם כחיילים שכירים, הרי זוקף מהנפתח את הניצחון לזכותו שלו.
כדרכם של כל מלכי מצרים מרבה גם פרעה מרנפתח, הוא שספג את המכות מידי משה, להתפאר בניצחונותיו. כשם שהוא גונב (וגם מבחינה זאת הוא שומר מסורת מצרית מגונה) גם את מצבת האבן, מוחק את אשר כתבו הקדמונים וחורת את שמו וניצחונותיו האמיתיים עם המדומים.
וזה הקטע שיחרת במצבה והוא נוגע לישראל:
הרוזנים משתחווים ואומרים שלום!
אף אחד לא ירים את ראשו.
כנען נכנעה על כל רשעיה
אשקלון נפלה בשבי.
נלכדה גזר.
ינעם נהרסה
עם ישראל נכחד -
זרע אין לו.
דיינו. הרמז כאן הוא כידוע למפלתנו ליד חרמה בידי עמלק. אך מדת האמת של "ישראל נכחד" ו"זרע אין לו" ידועה עוד יותר.
כזבי מצריים.