הלובים הוכו מכה ניצחת בנסותם לפלוש למצרים
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

הלובים הוכו מכה ניצחת בנסותם לפלוש למצרים

פרעה מרנפתח הביס בתמרון מפתיע את הלובים ואת גויי הים שפשטו בדלתה, מחציתם הרג ומחציתם שבה

פריה, מצרים, 3 באפיפי (סוכנות הידיעות הפרעונית)

הלובים הוכו מכה ניצחת בנסותם לפלוש למצרים

הלובים ובעלי בריתם - בסך הכל מחנה של כעשרים אלף איש - נחלו היום מפלה ניצחת מידי הצבא המצרי, שהיה קטן ממנו במספרו אולם עלה עליו בארגונו.

 

פרעה מרנפתח, שחגג זה לא-מכבר את יום הולדתו השישים-ושנים, הוביל אישית את הצבא המצרי אל תוך הקרב הבוקר עם שחר. פרעה חזר לרעמסס, עיר בירתו, זמן קצר לאחר שתוצאת הקרב נתבררה לחלוטין.

 

יותר משמונת אלפים מאנשי האויב נהרגו בקרב, וכששת אלפים מאלה היו לובים, יתר ההרוגים הם אכאיים, שרדינים, ליקים וסיצילים - כולם, אפוא, מגויי הים.

 

מרנפתח נוקט פעולה מהירה

הידיעות כי האויב מרכז כוח פלישה הגיעו למרנפתח לפני שלושה שבועות. אותו זמן עסק בהשגחה על מלאכת הביצורים במוף ובאון. מייד לכששמע על המתרחש, כינס מרנפתח את קציניו לישיבה ופקד עליהם לרכז את כוחות הצבא. תאריך היציאה למסע נקבע ל- 14 בחודש פאיני, כלומר שבוע ימים לאחר אותה ישיבה.

 

ביום ה- 1 באפיפי (כלומר שלשום) הגיעו הן המצרים והן הפולשים למערב הדלתה, ושני המחנות עמדו כמטווחי פגיעה זה מזה. אף על פי כן, תוך הסכמה הדדית, נדחה הקרב עד להיום. מלך הלובים, מריאי, רצה להמתין עד שבעלי בריתו שפיגרו אחריו במסע, יצטרפו לכוח העיקרי של צבאו; ואילו מרנפתח רצה גם הוא שדבר זה יקרה. הוא בטח בניצחונו הסופי ורצה שכל אויביו ימצאו בשדה המערכה כאשר ינחית עליהם את המכה הניצחת.

 

הכל התנהל בהתאם לתכנית. היחידות האחרונות של בעלי הברית הגיעו למקום אמש. הבוקר פתחו המצרים בהתקפה, אולם - לא באופן שהלובים ציפו לו.

 

מטר חצים

הלובים התכוננו שתיערך עליהם הסתערות ברכב מלחמה, ולאחר מכן - שיתנהל קרב פנים-אל-פנים. תחת זאת עמדו המצרים במקומם וריתקו את האויב במטר חצים, שהפתיע כליל את הפולשים ושיתק אותם למשך שש שעות תמימות.

 

האויב עלה במספרו על המצרים בשיעור רב, ודבר זה אפשר לו לשמור על עמדותיו. אולם עד מהרה נוכח מריאי כי אין לו כל סיכוי להסתער בהצלחה על עמדות המצרים. בכל פעם שניסה להסתער, הופלו אנשיו במטר החצים שניתך עליהם, וכל התקפותיהם נבלמו ונופצו כאילו נערכו לעומת חומה בצורה.

 

למרות זאת, החזיק המפקד הלובי את צבאו בשדה המערכה ומדי פעם בפעם שלח אותו נגד קווי המצרים, כנראה בתקווה שיאזל מלאי החצים של אויבו.

 

אולם גם בחשבון זה טעה מריאי. לפני שאזל מלאי התחמושת של המצרים - אזל מלאי החיילים שלו! משפנה המלך הלובי בקריאה לבעלי בריתו שישלחו תגבורת - נוכח עד מהרה כי השרדינים, הסיצילים וכל היתר שלא כנתיניו הלוביים, לא התלהבו כלל להקריב למענו את חייהם.

 

בעלי הברית נמלטים

כאשר נתבררה המציאות הזאת, נפלו גם הלובים הנותרים ברוחם, ולמשך שעה קצרה נשתררה מבוכה ובהלה במחנה האויב. המצרים הבינו שזוהי ההזדמנות הנאותה שלהם, ועברו להתקפה. דבר זה שימש ללובים ולבעלי בריתם כאות לפנות עורף ולהימלט. כך החלה מנוסת הבהלה.

 

פרעה מרנפתח עלה על הרכב שלו והתייצב בראש הרודפים. אולם הוא לא עשה את הדבר אלא באופן סמלי והפגנתי. לא עברו כמה דקות, והנה נמצא פרעה בדרכו חזרה לרעמסס, בעוד שיתר צבאו המשיך ברדיפה כשהוא מכה באויב הנסוג ומשמיד בו.

 

לבסוף. ליד הר קרני-הארץ, נכנעה שארית צבא האויב ונלקחה בשבי המצרים. כמעט כל האויבים שנישבו שבשלב זה - כתשעת אלפים ומעלה - לא היו לובים. הלובים נהרגו כמעט עד אחד.