יהושע קורא לפקודיו לציית להנהגת משה

יום כיבוש כנען בוא יבוא כשתפוג רוח התבוסנות

קריאה להתאזר בסבלנות ולא לדחוק את הקץ בכבוש ארץ כנען הופנתה על ידי המצביא יהושע בן נון אל כל שרי האלפים, בישיבה שהוא כינס אתמול באוהל המטה.

המצביא נקט פעולה זו לאור הידיעות שהגיעו אליו, כי התסיסה נגד ההנהגה פשתה גם בשורות הצבא; וכי מצד שני, למרות המפלה הצבאית האחרונה יש בין ראשי הצבא המעדיפים פלישה מיידית לכנען על שהייה במדבר.

יהושע פתח את הרצאתו בניתוח מפורט של המצב המדיני במצרים ובכנען. הוא ציין כי מצרים התאוששה מן המכות שנחתו עליה לפני שנתיים. מרנפתח חיזק את שלטונו ובלם את התפשטותם של הלובים מן המערב. עובדה זו עמדה לשלטון המצרי שיתחזק ויתבסס גם בכנען. אדום, עמון ומואב שוב אינן מעיזות למרוד בפרעה, ואין לצפות לכל עזרה מידי השבטים העבריים הללו. לעומת זאת גבר כוחם של העמלקים: הללו לא ישכחו במהרה את מפלתם ברפידים, וגם לא יסתפקו בניצחונם הראשון עלינו בחורמה. הם נשבעו נקם.

על-ידי כך - אמר יהושע בהמשך דבריו - נערמו מכשולים רציניים על דרך מסע הכיבוש שלנו; אולם ככל שרציניים המכשולים, אין בהם כדי למנוע מאתנו את הכיבוש ואת הניצחון אם נשמור על העיקר - על האמונה השלמה באלוהי ישראל. אולם דווקא הדבר היסודי והחיוני הזה הנו לקוי כרגע, ולכן אין השעה כשרה לשאוף להכרעה צבאית. אכן כבר ראינו את היד החזקה אשר הוציאה אותנו ממצרים ואת המכות שנחתו על המעצמה האדירה הזאת. גם ידוע ידענו מה רבה החרדה שנפלה על מלכי כנען, אשר ליבם נמוג בקרבם מפחד. כי אין כוח בעולם אשר יוכל לעמוד בפני שבטי ישראל שה' יוצא בצבאותם ועומד לימינם. נשק חדיש ורב עוצמה הונהג לאחרונה בארץ החתים, הלא הוא נשק הברזל. אולם גם אם יהא החייל מצויד בנשק זה - והכוונה היא לכל חייל שהוא בעולם - גם אז לא יוכל לעמוד בפני חייל ישראלי וגבורתו כאשר ה' עמו, וכשהוא אוהב את אלוהיו ומאמין בו בכל לבו ובכל מאודו.

יהושע סיים את הרצאתו בקריאה זו : "אנשי החיל, אלופי ישראל! עוד ניקום את נקמתנו מעמלק. מחה נמחה את זכרו. ועתה אל תתנו יד לאנשי הריב והמסה. אם חפץ ה' בכם - עלה נעלה וגם ירש נירש!"