יהושע מתמנה למנהיג האומה
לעיניהם של אלפים מבני ישראל, ובכלל זה כל ראשי המחנה לשבטיו, נתמנה יהושע על ידי משה כיורשו בהנהגת העם.
טכס המינוי החגיגי נתקיים לאחר שנפרד משה מכל שבט ושבט לחוד ומן העם כולו, ואז כינס את ראשי המחנה: את שבעים זקני העם, את מפקדי הצבא (שרי האלף ושרי המאות), את נשיאי השבטים ואת ראשי בתי-האב. אף כי רק אלה נצטוו לבוא למקום הכינוס אשר לפני אוהל מועד, נהרו בעקבותיהם גם אלפים מבני ישראל.
בהתכנס המוזמנים, נראה לפניהם משה כשלימינו עומד יהושע וחרבו שלופה בידו. ואילו לשמאלו ניצב אלעזר בן אהרון הכהן הגדול, ובידו כד השמן. ואלה הדברים שאמר משה:
"בן מאה ועשרים שנה אנכי היום. לא אוכל עוד לצאת ולבוא, וה' אמר אלי לא תעבור את הירדן הזה. ה' אלוהיכם עובר לפניכם. הוא ישמיד את הגויים האלה מלפניכם וירשתם. יהושע הוא עובר לפניכם, ועשה ה' לכם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמורי ולארצם אשר השמיד אותם ונתנם ה' לפניכם ועשיתם להם ככל המצווה אשר צוויתי אתכם".
לאחר זאת הכריז משה על מינויו של יהושע כמנהיג העם, ואלעזר הכוהן משח את ראשו של יהושע בשמן הקודש.
יהושע כרע לפני משה, אשר סמך את ידיו על ראשו ואמר:
"חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותם לתת להם ואתה תנחילנה אותם. וה' הוא ההולך לפניך הוא יהיה עמך. לא ירפך ולא יעזבך, לא תירא ולא תחת".
כתום הטכס עברו כל הזקנים, הנשיאים ושרי-הצבא לפני יהושע, והשתחוו לפניו לעיני משה.