מת משה איש האלוהים

יהושע נתמנה למנהיג האומה. הפלשתים כובשים את חופי כנען. היוונים צרים על טרויה.

גיליון זה מסיים תקופה ומסיים מחזור. המחזור הוא החופף את חמישה חומשי תורה, מאברהם עד מות משה, כלומר התהוות העם מהאחד אשר יצא בצו האל, פתח בשבירת פסילים, בשבירת עולם קדמון על השקפותיו ואורח חייו, ויצא לארץ כנען להיות לאב אומה חדש החיה על יסודות אמונה חדשה. מהאחד הזה דרך נפתולי אבות לבנים, דרך שעבוד במצרים ודרך מדבר לגאולה ומעמד הר סיני באמצע הדרך כהשלמה ל"לך לך" שנאמר לאברהם - זהו המחזור עד אשר דורכות רגלי רבבות עם בגבולות הארץ המובטחת.

כך כולל המחזור כולו את תולדות התהוות העם מבחינה גזעית ורעיונית. מעתה נפתחת התקופה של התהוותו המדינית.

נושאו המרכזי של גיליון זה הוא מות משה איש האלוהים, תוך כדי הדגשת הצד האישי-אנושי שבו והצד האלוהי הנבואי שבו המתגלים במפעלו: הקמת עם ומתן תורה לו.

זוהי שעת מפנה חריף בחיי העם. מותו של המנהיג בשעה זו אינו עניין של מקרה. מרכז הבעיות של העם עובר אתה לנקודה חדשה, נקודת הכיבוש וההתנחלות. ההיסטוריה כאילו יורדת ממרומי הר סיני, ממרומי הכרעות חד-פעמיות ועל-טבעיות כיציאת מצרים ומתן התורה והיא עצמה נכנסת לכיבוש דרכה במלחמה קשה וממושכת, היא מתחילה לעלות מחדש מערבות מואב אל הרי ירושלים. אמנם נעשתה כבר התחלה של התנחלות בעבר-הירדן. אך זו לא יהיה לה מעמד וקיום אלא אם כן תיכבש כל הארץ (עניין החלוציות של ראובן, גד וחצי מנשה). אולם שעה זו היא גם שעת מפנה חשובה בתולדות הארץ, לפי התאריכים שנקטנו במחזור זה הרי שנת הכניסה לארץ היא בערך 1200 לפני ספירת הנוצרים וזוהי בערך גם שנת פלישתם של גויי-הים. גויי-הים הפולשים לכנען הם הפלשתים.

בהתאם למחקרים האחרונים בבעיית הפלשתים (גרינץ) הרי הפלשתים אינם - כפי שסבורים היו עד כה - תושביה המקוריים של כפתור - כי אם פלסגים, שבטים מאנטוליה וחלקים אחרים של אסיה הקטנה, אשר התיישבו בכפתור, ועתה נדחו על ידי הדורים והגלים האנדו-אירופיים היורדים מהצפון והמקימים את תרבות יוון.

שיטה זו אינה שוללת את קיומם של פלשתים בארץ בימי האבות, אלא שהיא מבדילה בין גלים שונים ומבחינה ביניהם, באמרה שפלשתים קדומים לא היו אלא מהגרים שלווים, עובדי אדמה ורועי צאן בדרום הארץ. בעוד אשר הגל החדש הוא גל של פולשים צבאיים הרוצים גם הם לנצל את התפוררות השלטון המצרי העליון כדי להשתלט אל ארץ זו. מכאן אותה כותרת שנתנו מעל לראש העיתון: כנען - ארץ-ישראל או ארץ פלשתים? כי הרי באורח מוזר ביותר נשתמר עד ימינו שם זה "פלשתינה" על שם הפלשתים שמזמן נכחדו מעם. ובכן ארץ זו תהא ארץ "פלשתינה" או "ארץ ישראל", זו השאלה שהועמדה להכרעה גם באותה שנת 1200 בערך, כששבטי ישראל עמדו בגבול המזרחי של הארץ והפלשתים במערבי. אלה באו מן המדבר ובידיהם לוחות הברית ואלה באו מארץ כפתור עשירי תרבות וציביליזציה עתיקה. ומאות שנים - למעלה ממאתיים - ימשך מאבק זה בין שני כוחות אלה.

במרחק מה מן הארץ, שנים אלו הן שונות ראשית מלחמת טרויה, זו המסמנת נקודה חשובה בתולדות התהוותה של יוון, וחורבן סופי של אוגרית, זה המבצר האחרון לתרבות המזרח שכללה בתוכה את שרידי התרבויות העתיקות של שומר ואכד והמשמשת מכמה בחינות מעבר לתרבות כנען הישראלית.