יהושע הכה את מלכי כנען!

לאור השמש שעמדה מלכת
לאור השמש שעמדה מלכת
בתמרון מזהיר הפתיע את האויב בגבעון; הכנענים נסים מערבה

(מאת סופרו הצבאי של "דברי הימים").

אוהל מטה יהושע בן נון בגבעון. חמישה-עשר באב.

צבא שבטי ישראל הנחיל תבוסה מכרעת לצבאות הברית הכנענית של חמשת המלכים של מרכז הארץ, בעוד אשר שבטי יהודה ושמעון נלחמו וניצחו בדרומה של הארץ ומנעו את איחוד כוחות האויבים.

הקרב על מרכז כנען החל בהשכמת הבוקר ליד גבעון, אשר מלכי כנען עלו עליה להלחם בה. הכנענים הופתעו מהופעתם הפתאומית של בני ישראל. עוד בטרם התארגנו כהלכה, הותקפו על ידי צבאות-יהושע. קרב עז התחולל בראשית המערכה ובשעות אחר הצהרים הוחלש כוחם של הכנענים והם ציפו לשעות הערב כדי לחמוק מן המייצר שבין ישראלים וגבעונים, אולם תופעת טבע מזעזעת הטילה עליהם אימה גדולה: השמש נעצרה במהלכה ולא נטתה לשקוע. שעות על גבי שעות הוארך היום ובני ישראל מכים באויבים המבועתים.

קריאות: "לה' אלוהים וליהושע עבדו!" לא פסקו מפיות לוחמי ישראל.

הכנענים החלו להשליך את נשקם בבהלה ולברוח מערבה. הפתעה שנייה ציפתה להם במורדות בית חורון. בגיא שבין בית חורון העילית והתחתית הומטרו עליהם מכל עבר אבנים גדולות אשר לא ביד אנוש יכלו להיזרק. סלעים נעתקו ממש ממקומם והתגלגלו עליהם.

חיילי האויב נסים בבהלה

בעזקה ניסו חמשת המלכים שדהרו ברכב מלחמתי לעצור בעד חייליהם כדי לארגן מחדש את המערכה למחרת היום, אולם לשווא. הבעתה לא הרפתה מהם במנוסתם. הקרב האחרון נטוש במקדה אשר בשפלה וכאן הונחלה התבוסה לשארית צבא כנען. אלפי כנענים מתגוללים בכל הדרכים כשחיילי ישראל מורידים מהם את חרבותיהם (חרבות ברזל!) ומגניהם.

שופרות הכוהנים שנילוו לצבא הריעו להפסקת הקרב ולריכוז בבית חורון ובגבעון.

חיפושים אחר חמשת המלכים

רכבם של חמשת מלכי כנען נמצא נטוש אי-שם בין מקדה ועזקה, אולם גופות המלכים לא נמצאו. יהושע פקד לחפש אותם בעזרת לפידים בכל הסביבה.

אולם בלפידים משתמשים החיילים רק בכניסתם למערות המרובות כאן, שכן כל השטח מואר באור הירח המלא, אשר אורו כמעט כאור יום.

קטטות בין מלכי כנען

מפי אחד השבויים שהיה במשמרת המלכים, נודע שמיד עם הופעתם הפתאומית של צבאות ישראל, פרצה קטטה חריפה בין מלכי כנען שהחלו להאשים איש את רעהו בבגידה.

בייחוד הרבה לצעוק מלך חברון, בהגיע אליו רכב מהיר ובפיו הידיעה ששבט יהודה פרץ לחברון.

מלך חברון רצה להוציא את יחידותיו מסביבות חברון ולנטוש את המערכה של בעלי הברית, אך מלך ירמות איים עליו בחרבו.

יהושע חוזר על האולטימטום

גבעון. לאחר הניצחון ציווה יהושע לחזור ולכתוב אגרות לכל מלכי כנען הנותרים ובהם אותה תביעה אשר העמיד להם למחרת מעבר הירדן:

שלוש אפשרויות אנו נותנים לכם:

א. מי שרוצה לפנות את הארץ יפנה אותה בשלום ולא נעכב בעדו.

ב. מי שרוצה בשלום (כדרך הגבעונים) ישלים ויהיה כאחד מאתנו, גר ותושב חוקה אחת לו כלכל ישראל, אם רק לא יפר את חוקת חיינו.

ג. הרוצה לעשות מלחמה - יעשה ויפול.

גישושי שלום של מלך גזר

שכם. שני שליחים מעיר גזר העלו כאן באופן בלתי רשמי הצעה לכריתת ברית שלום עם "מלך אפרים" (כך הם מכנים את יהושע).

כידוע סרב מלך גזר להצטרף לברית חמשת המלכים, בגלל הסכסוכים הקשים שהיו לו עמם עד כה. הוא סרב לקבל על עצמו את מרותו של מלך ירושלים.

השליחים הופנו לגלגל, בו נמצא עדיין מטהו הראשי של יהושע ואף המשכן שם. כידוע לא יעשה יהושע דבר מבלי לשאול את פי ה'.

משקיף מצרי:

"אל השמש נלחם לבני ישראל!"

גזר (שרות "דברי הימים").

שני משקיפים צבאיים מצריים מחיל המצב המצרי בבית-שאן, אשר באו לראות בתבוסת בני ישראל שיצאו לפני חמישים שנה מעבדות מצרים, הגיעו לגזר יחד עם מספר רב של פליטים משדה-הקרב בגבעון.

המשקיפים המצריים היו אחוזי-בהלה. האחד מהם אמר למלך גזר שבמו עיניו ראה כיצד אתון אל השמש שולח את אצבעותיו ומסנוור את עיני הכנענים שלחמו בגבורה. המשקיף המצרי פר-נא-חס ביקר לפני שנים מספר בעיר המצרית החרבה אחתאתון היא עירו של המלך אחנאתון, אשר לפני מאתיים שנה בערך הנהיג במצרים אמונה חדשה באל אחד, הוא אתון השמש. כוהני אמון האשימו אז את המלך המהפכן שהוא שבוי בידי כוהנים ומכשפים מבני ישראל. במקדשים החרבים של אחתאתון ראה המשקיף פר-נא-חס את השמש השולחת ידיים ואצבעות.

 ואלה השטחים שנכבשו כבר