שתי נשים יפות וחומות פרוצות

מאת שפריאל בן עובד

אמר לי העורך: מכיוון שאתה שפריאל משבט מנשה, ונוזל בך דמו של יוסף הצדיק, מובטחני בך שעניין זה של נשים יפות נהיר לך יותר ממני, שמשבט לוי אני וקדוש אני לה' וכל עסקי אינם אלא במגילות ואותיות. על כן מטיל אני עליך להרהר במקצת (רק בלי הרהור חטא, כיוסף זקנך עליו השלום) בטיבן של שתי נשים אלו שנתפרסמו בימינו: רחב הזונה מיריחו וזו היפיפייה היוונית שבגללה חרבה טרויה העיר הגדולה והבצורה.

להרהר בשתי נשים אלו ולא לעבור על "אל תחמוד" לא מן הדברים הקלים הוא, אך מה אעשה: אם אסרב יפתח עלי העורך הזה מבני לוי בתוכחה וקללה אשר כמוה אף לא שמענו בהר עיבל ואפילו אינה כתובה בספר התורה של משה.

בלי משוא פנים רוצה אני לומר שרחב זו "שלנו" מוצאת חן בעיני יותר, לא כמובן לפי מראה פניה, שכן לא ראיתי לא את זו ולא את זו (לראיון עם רחב לא שלח אותי העורך, הוא הלך בעצמו...) ולאחר ששמעתי שיהושע מנהיגנו עומד לשאת אותה לאישה ודאי שלא אעיז להציץ בה. אבל מעשיה מעידים בה (אני מתכוון כמובן למעשה עכשיו, כלומר: מאז בוא המרגלים אליה, אינני אחראי לעבר).

קודם כל נעיין במוצאן של השתיים. על הלנה זו מספרים סוחרים יוונים שהיא בת... אלים. וזה כבר חשוד בעיני, אני מעדיף אישה שהוריה הם בני אדם, ואני יכול פשוט לגשת לכתובת ידועה. גם אבינו יצחק, גם אבינו יעקב לא חיפשו להם בנות אלים, אלא ניגשו אל בית חותן בשר ודם.

ואם תאמרו: הנה זו הלנה בכל זאת אשת בני מלכים היא ומיוחסת וזו רחב סוף, סוף – מה הייתה? אגיד לכם שני דברים:

ראשית כי אמנם זונה הייתה, אך לא מנאפת, לא בוגדת, בעוד אשר על-הלנה זו מספרים היוונים (ובלי בושה) שכלל וכלל לא נחטפה מבעלה, כי אם... איך לומר זאת? התחטפה. ואף בטרויה עצמה לא רק פאריס בן פריאם מצא חן בעיניה, כי אם גם אחיו של פריאם. ועוד ועוד מספרים עליה, אם כן מה הייחוס הזה?

שני: רחב סוף סוף חזרה בתשובה. מאז ביקורם של המרגלים שלנו אצלה כיפרה על כל חטאותיה בהצילה אותם, ואף הודיעה בפירוש שיראת אלוהי ישראל באה בלבה. ולאחר כיבוש יריחו אף קיבלה על עצמה את מצוות תורת משה ובזאת אני בטוח: גיורת זאת שומה עליה שתקפיד יותר בקיום המצוות מבנות ישראל. אדרבא: צאו וראו: מי נזכר שצריך למול את בנו של משה? משה בעצמו או צפורה בת כוהן מדין? עתה ברור כבר: רחב תינשא ליהושע ועוד תלד לו בנים שרוח הקודש תהיה בהם. והלנה זאת? שמא בטוח מישהו בה, כמה פעמים תינשא עוד או "תיחטף"?

ואחרון אחרון בעניין אותן שתי ערים ששתי נשים אלו ישבו בחומותיהן.

כל מלחמת טרויה לא פרצה אלא בגלל אותה אישה יפה. ובכן כמה דם נשפך (למעלה מעשר שנים נמשכה המלחמה), כמה גיבורים נפלו מזה ומזה. ובסופו של דבר לא נפרצה החומה אלא בעזרתו של איזה סוס משונה וברמאות. ובכן התחלה בחטא והסוף ברמאות. בעוד שמלחמת יריחו לא פרצה בגלל אישה ובעקבות יצרים, כי אם במצוות אלוהים לכבוש ארץ לעמו והיא נסתיימה בעזרת שופרות שהריעו לכבוד אלוהים. על כן הייתה גם האישה שנזדמנה למעשה לאישה יראת אלוהים. ורק החומה פרוצה.