תרועות – שופר מזעיקות את הארץ
בכל ערי אפרים ובנימין רבה התכונה. הרחובות לפני השערים הומים מרוב אדם. לוויים עוברים ביעף ממקום למקום ומריעות בשופרות תרועות הידועות כקולות אזעקה למלחמה (בניגוד לתקיעות השלוות הקוראות את העם לאסיפות חג ומועד).
אף על פי שזקני אפרים ובנימין (בני רחל) לא הכריזו על גיוס חובה, רבים המתנדבים בעם. התרגשות רבה השתררה בכל המקומות בהם עברה לפני יומיים השיירה הגדולה ובראשה דבורה וברק בדרכם צפונה.
אלפי אנשים נשים וטף יצאו לקראתם בתופים ובמחולות.
הנביאה באה רכובה על אתון צחורה
דבורה רכבה על אתון צחורה, כשלצדה האחד לפידות בעלה ולצדה השני ברק בן אבינועם, שבא כידוע באופן מיוחד כדי להביא את הנביאה לשדה הקרב.
התרגשות מיוחדת עוררו צעירי ישראל אשר בידיהם חרבות ומגינים, דבר שמזמן לא נראה בישראל.
בהרי אפרים המרכזיים המיושבים כולם על ידי בני ישראל עברה השיירה בשעות היום. רק קטע הדרך האחרון המוביל להר תבור והמועד זה חדשים רבים להתנגשות עם משמרות כנענים, נעשה בלילה, בשבילים ידועים רק למעטים.