רצח מתועב בגבעה.
איש הישר בעיניו יעשה
מתיחות בין בני אפרים ובנימין
רמה. (מאת סופר מיוחד)
בשעות הבוקר המוקדמות הופיע ברחוב הראשי ברמה לפני ביתו של זקן העיר איש רכוב על חמור ובזרועותיו אישה מתה. לדבריו עונתה האישה עד מוות על ידי בני בנימין שבגבעה.
וזה סיפורו של האיש.
הוא מהר אפרים והאישה היא פלגשו מבית לחם. האישה עזבה אותו והוא הלך להחזירה. הביא מתנות לרוב לאבי הנערה והיא נתפייסה לו. בדרכם חזרה ירדה עליהם
השמש סמוך ליבוס היא ירושלים. אולם הוא לא רצה ללון בעיר נכרים, על כן נכנס לגבעה. שעה ארוכה עמד ברחוב, כי איש לא רצה להלינו. עד שנזדמן זקן אחד אפרתי מתושבי גבעה, שהזמינו לביתו ונהג בו ביד נדיבה כיאות לבית בישראל.
אולם כאן החלה פרשת סדום ממש.
אנשי גבעה התקהלו על הבית ודרשו להסגיר להם את האיש. לבסוף נטלו את הפילגש ועינוה עד מוות; את גופתה המעונה השכיבו בסף הדלת. האיש עדיין נפעם ונרגש וקשה היה להציל מפיו פרטים נוספים.
לשאלת סופרנו כיצד הוצאה האישה מן הבית ולמה רצו בני גבעה להתעלל בו, באדונה - לא היה בפיו מענה.
לפי שעה, הפרשה, אפוא, סתומה במקצת, אולם עובדת רצח האישה מבית לחם בעינה ובדמה עומדת.
אכן הגיעו דמים עד צוואר בישראל. מעשי רצח ושוד ושרירות ואין פוצה פה ואין משליט סדר. בינתיים גרם הרצח למתיחות רבה בין בני אפרים בסביבה לבני בנימין.