שאול צעד לקראת המוות
אבנר מתאר את האסון
מחניים (מאת סופר "דברי-הימים")
אבנר בן נר השמיע באזני זקני מחניים את הבשורה המרה על מות המלך ומפלת הצבא.
"ניסיתי ברגע האחרון" - אמר אבנר - למנוע את האסון. לא היו כל סיכויים לניצחון על דרך התנגשות ישירה. הפלשתים גייסו את כל כוחותיהם ואת כוחות בעלי בריתם מערי כנען, גזר ודאר.
המלך לא נתן תנומה לעיניו כל הלילה. הוא חזר ממסע-לילה עם שחר עייף ויגע. כל תחנוני ונימוקי לא השפיעו עליו. "לא ייסוג מלך ישראל וחרב שאול לא תשוב לנדנה" אמר, ומעיניו נבט הייאוש. מצב רוחו לא נעלם מעיני מפקדי הצבא. כולם נאמנים היו לו, אך איש לא האמין בניצחון.
גם כשברור היה שהמערכה אבודה ומי שלא ימלט ייפול, נשארו רוב החיילים סביב שאול כחומה בצורה. לא אחד הטיל את גופו בכוונה תחלה לקלוט חץ שעף לעבר המלך.
ברגע האחרון ניסיתי עוד להשפיע על המלך שייסוג דרך גיא נסתר ויקים צבא חדש בעבר הירדן. לשווא. גם בניו סרבו לסגת וכמעט בכוח נאלצתי לסחוב את אחרון הבנים איש-בשת.
התעללו בגופת המלך
יבש גלעד. אנשי יבש גלעד, אשר העבירו את גופת שאול בלילה, מודיעים שמצאו סימני התעללות בגופת שאול. לא זו בלבד שהראש נכרת מעליו, כי אם גם פגיעות קשות בחלקי גוף אחרים ניכרו.
מעגל חיי הגבורה
ביבש גלעד נפתחה פרשת הגבורה של שאול המלך.
ביבש גלעד הוכיח לראשונה כי מלך הוא בישראל.
ביבש גלעד הושיע את העם מידי עמונים.
וביבש גלעד נסגר מעגל נדודיו. הוא גאל את אנשי יבש מהקלון שאיים עליהם מידי עמונים לנקר את עין ימין של כל איש גלעד - נערי יבש הסירו את הקלון מישראל בהיתלות גופת מלכם האהוב על חומת נוכרים בבית שאן.