שאול ושלשת בניו נפלו בגיבורים

איש-בושת הומלך במחניים. דוד - מלך ביהודה. אדם-צובא כבשה את דמשק. קבורת שאול ביבש-גלעד. ליל האימים בעין-דור.

בבואנו לערוך את הגיליון הזה והוא מוקדש למות שאול ולראשית מלוכתו של דוד, נתקלנו בבעיה קטנה לכאורה אלא שצמח ממנה עניין גדול.

הועמדנו בפני הבעיה, היכן מופיע העיתון שלנו. גבעת שאול - בידי פלשתים. בשילה אין מרכז עוד. דוד מולך בחברון. איש-בשת מולך במחניים. חלקה של הארץ בכיבוש פלשתי. הנותר מחולק בין שני מלכים. מקום הופעתו של העיתון קובע כמובן את אופיו, את עמדתו.

עצם מעמדו של דוד ביחס לשאול ולבית שאול היה עניין למחלוקת ולנטיות-לב מדורי דורות ועד ימינו. שאול הפך להיות דמות טראגית. יל"ג הכניס לספרות העברית לראשונה את הבעיה שאול ושמואל, מלך ונביא. טשרניחובסקי הרבה לעשות לרומם את שם שאול, אף תוך כדי גינוי דוד. מבחינה חוקית נראה בית שאול כצודק, סוף סוף הוא מלך ובנו רשאי למלוך אחריו.

נוסף עניין ישיבת דוד בצקלג בימי מלחמתו האחרונה של שאול בפלשתים. אחרי הכל הרי רק מתוך אי אימון של סרני פלשתים נסוג דוד מלהשתתף במערכה זאת בצד פלשתים. יתכן שהיה מוצא דרך אחרת. אך על כך אין רמז.

מצד שני הצדיקה ההיסטוריה ולא רק המסורת את דוד. רשאים אנו להסתמך על המסורת שאינה נוקטת דרך העלמת מומים, אף לא מומים בדוד. בית שאול התנוון, דוד הקים מלכות גדולה. אולם זאת היא ידיעתנו וחכמתנו בדיעבד. אולם בשעת מעשה, האם אפשר היה, האם הכרחי היה לנקוט עמדה ברורה לצד דוד?  האם אין להבין נטיות בעם לצד שאול, המלך הראשון האהוב?

כך הגענו מהבעיה הטכנית לכאורה, "היכן מופיע עיתוננו", לנקודת המוקד של השעה ההיסטורית ועל כן החלטנו לסטות מן הרגיל. למען תת ביטוי נאמן יותר להרגשת הדור אז, חילקנו את הגיליון לשניים, והשקפנו על המצב ועל המחלוקת בשני אספקלריות גם יחד.

גיליון 17 א' הוא גרסת מחניים, גיליון 17 ב' - אותה תקופה, אותם מאורעות, בגרסת חברון.

ליתר הבלטה - נוסף על דרך מסירת הידיעות וסדרן - הבאנו שני שירים על שאול. האחד זה המקראי המקורי קינת דוד; השני - זה החדש של טשרניחובסקי על שאול. כמו כן ניסינו להשקיף על המאורעות בראי הפלשתי.

הודעות המערכת - המפולגת גם היא כמובן - הבאות בראש הגיליון בצד שמאל, הן כעין כרוזים לשני הצדדים.

ניסיון זה של מתן שתי הגרסאות יכול לשמש מכשיר מצוין בידי מורים ומדריכים להבהרת הבעיה.