סודם של אלי בבל ומצרים

תקציר: כותב המאמר מתאר את יסוד האמונה באלילי בבל ומצרים.

מילות מפתח: אליל; עבודת אלילים;

הנני להשיב על אגרתכם האחרונה שבה בקשתם ממני לבאר לכם את יסודות אמונת-בבל על האלים הגדולים אשר היו ואשר נקראו בשם לפני היות בני אדם על הארץ.

נפשכם חשקה לדעת על מעשיהם מחשבותיהם, נפשותיהם, בקיצור על כל אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ.

דעו שהדברים האלה גדולים וארוכים מני ארץ ורחבים מני ים ועמוקים מני תהום, יסודות נפלאים ונשגבים צפונים בהם ולא לכל נתנו הדברים להגלות. לכן לא אוכל לגלות רק כמה ראשי פרקים חשובים. אבל כמה סודות אגיד ברמז ואם תשכילו תבינו ונפשכם השוקקה תירווה.

דעו שהכל ניתן בידי הארבעה אלו הם:

1) אנו - אל השמים, מלך נשגב אשר לו ההוד והתפארת והמלכות.

2) אנליל -אל הסופה והסערה, מלך אדיר אשר לו הגדולה והגבורה והממשלה.

3) נינטו - או כפי שנקראת בפי הבריות, נינמה - אלת האדמה, מלכת האלים ואם כל אשר בארץ מתחת ובמים מתחת לארץ.

4) אנקי - אל המים המתוקים, מי הפרת והחדקל המפרים ומרעננים את האדמה. ואם תשכילו תבינו שעל ארבעה יסודות מושתת עולמנו ודי ברמז למשכיל.

ארחיב עתה קצת את הדבור על כל אחד מהאלים שהזכרתי. אגלה לכם מעט מתכונות נפשם. אגיד את כוח יכולתם. אזכיר ואספר מעט מזער מתהילותיהם, ובאמת רק מעט אוכל, כי מה הוא האדם מול האלים האדירים האלה? הלא עבדים נבזים אנחנו בעיניהם, בסודם לא נבוא ובקהלם לא נצביע.

אנו, אל עליון, מלך אדיר ונשגב, הבט השמיימה והסתכל על כבוד אנו. האם לא ירעד הלב למראה הדרו? כוח עצום עצור בו אבל אף פעם לא יפגינו בקולי קולות, שקט ושאנן

הוא אבל פניו מביעים עוז. לפקודתו מי לא יציית? כל האלים ברך לפניו יכרעון ואת מוצא פיהו ימהרו לקיים. כי מי יוכל לסרב לדברו? מי יעיז להמרות את פיו? רק אלו שבקרבם רשע ושבע תועבות בלבם. באספת האלים הוא יושב שב למעלה. את רצון האלים הוא מסכם, רצון הכלל רצונו ורצונו רצון הכלל, הוא גוזר ויהי. מלך נשגב. כולו אומר מלכות. אם תרצה לדעת את אנו, תלמידי הנבון, השמיימה הבט, על אנו הסתכל יומם ולילה, הסתכל והתעמק.

חזק ונורא; הוא אנליל, אל הסופה והסערה והרעם והברק, כל הכוחות כאין וכאפס נגדו, גם תיאמת, אלת תהום רבה, מלכת הים הגדול והסוער, לא יכלה לעמוד נגדו ביום חרון אפו, מחצי ברקיו נבהלה, מקול רעמיו נמס לבה. עטרת תפארת וצניף מלוכה הושם בראשו ביום נצחונו וכמעט עד לדרגת אנו הגיע. אבל עד אנו לא הגיע. כי כעס וחמה עצורים ברוחו ומי ידע מתי יתפרצו החוצה להשמיד להרוג ולאבד.

זכור ימות עולם: עיר גדולה ויפה הייתה אור עיר של חכמים. עיר שלא חסר בה כל. לא תבואה ולא פרי העץ, וצאן ובקר הרבה היו בה; עיר שמחה ועליזה. ויקם עליה אנליל בחרון אפו, וישלח סופה, צבאות עילם. האויב צר עליה וילכדה ויהפוך אותה וישימה תל עולם. חיל וחלחלה תאחז כל מתנים וכל לב נמס לשמע מעשיו ועלילותיו הכבירים של אנליל, וסוד אגלה לך, דע כי הוא אנליל הוא מרדך הוא אשור, לפנים אנליל נקרא שמו, והאשורים קראוהו אשור ואנחנו מרדך נכנהו.

אם כל אשר מתחת לשמים היא נינטו. ממנה כל עשב וכל עץ, ממנה החיטה והשעורה, ממנה כל הבהמה כל החיה וכל הרמש, וממנה האדם. היא הופכת מדבר לגן פורה ונותנת מזון לכל בריותיה. אמנו האדמה, נינטו, אין ערוך לכוחה ולטובתה.

אבל בלי אנקי הייתה נינטו עקרה ושוממה. הראית את המים הצלולים והמתוקים עוברים על פני השדות, נכנסים לתעלות ולחפירות, ולבסוף נעלמים בבטן האדמה? זהו אנקי וזהו כוחו, גם בגשם נמצא אנקי, גשמי ברכה לאדמה צמאה.

חכם גדול הוא אנקי, הראית פעם את המים כשנפגשים בסלע גדול בדרכם? הולכים סביבו ואל מטרתם יגיעו, יעלו הרים ירדו בקעות ואל מחוז חפצם יגיעו. חכם ונבון הוא אנקי, חכם רזים ונבון לחש. אתו יתייעצו האלים. על פיו יסדרו עסקיהם יקראו לבנות ארמונותיהם. כל מלאכת מחשבת בעץ ובאבן ובנחושת ובכסף ובזהב בידו נמסרת. אם שדים ורוחות רעות יסובבוך, אל אנקי קרא והוא ילחש עליהם בחכמתו ויפיצם, ואם תרצה להוסיף חכמה ודעת, אל אנקי תתפלל.

עכשיו נעבור אל עולם האלים, ונאמר כמה מלים על ארגונו ואיך הוא נוהג.

יסוד היסודות והמפתח לכל השקפת עולמנו הוא שהעולם ומלואו מאורגן כמדינה גדולה ומדינתנו אנו בנויה לפי מתכונת מדינת האלים. אנחנו מדינה בזעיר אנפין. ומעניין הדבר שכל השינויים וההתפתחויות שחלו במשך הזמן במדינת האלים עברו גם על מדינתנו.

את זה אנחנו לומדים ממסורת אבותינו, וזה מראה בראיה חותכת שהעולם התחתון של בני אדם מושפע מהעולם העליון של האלים, הטה אוזנך ושמע ותיווכח גם אתה, אם חס ושלום מקנן הספק בלבך.

כל האלים הגדולים והקטנים, החשובים והפחות חשובים מתאספים יחד כמה פעמים בשנה באספה גדולה, שנקראת בשם כנסת האלים, לדון ולהתווכח על דברים שעומדים ברומו של עולם. יו"ר הכנסת הוא אנו כמו שכתבתי לעיל. אחרי ויכוחים ארוכים ולפעמים סוערים מגיעים לידי החלטה. אנו מכריז על החלטת הכנסת והיא נעשית שרירה וקימת. והנה קרה הדבר שכוחות התהום איאימת וגירוריה, קידשו מלחמה על האלים; הדבר נודע לאנקי והוא מיהר וספר לאלים, האלים נבהלו והשתדלו בכל מיני תחבולות להחליש את תיאמת וצבאותיה ולהסיר את רוע הגזרה ולא עלה בידם. גם לפקודת אנו לא שעתה תיאמת. האלים התאספו ואחרי ויכוחים ממושכים, בחרו באנליל (הוא מרדך הוא אשור) להיות ראש צבאות האלים. אנליל לא קיבל על עצמו להלחם עד שאנו בהסכמת האלים הלבישו כתר מלכות וניתנה לו היכולת לצוות על כל דבר שיהיה או שלא יהיה כפי רצונו. ואז יצא אנליל ובסערה, בקולות וברקים התגבר על תיאמת והמית אותה.

את כל זה כתבתי כדי שתבינו את השקפת עולמנו, שהעולם הגדול הוא מדינה, צבירת רצונות מתאימים ומשלימים זה את זה, וגם רציתי לבלום את פיהם של המלעיגים, על תורת האסטרולוגיה ואינם רוצים להאמין שהעולם התחתון של בני אדם כולו מושפע מהעולם העליון, והנה הראתי ברור שמדינתנו היא אספקלריה למדינת האלים. אתה צא וחשוב מהו סוד הארבעה: אחד אל השמים, שני - אל הרוח והסערה. שלישי - אלת האדמה ורביעי - אל המים. ואם תבין את סוד האלים תדע גם סוד העולם.