איזה משטר שולט בעולם האלים?

א.  יש דאגות לאלים

אדם רגיל לקנא במלכים ושרים בתארו לעצמו, שהם חיים חיי אושר ושלווה, אינם עושים ולא כלום אלא יושבים על כסא מלכותם ונהנים מזיו שלטונם. ולא כן הוא. מרבה שלטון מרבה דאגה. ואם כך הוא ובעולם של מלכי אדם, שעריהם ומדינותיהם ותפקידיהם מצומצמים, לא כל שכן בעולמם של אלים, שתחומי שלטונם נרחבים ותפקידיהם מסובכים ואף סותרים זה את זה לעתים קרובות. והרי ידענו מה שקדם להתהוותו של המצב שבימינו. כמה דם אלים נשפך, כמה קורבנות נפלו, כמה פרפור פרפרה תבל בהתנגשויות האלים! ועדין אין לומר שהעניינים אצלם מסודרים באופן סופי. אלא שבמשך אלפי שנים נתגבשו פחות או יותר סדרי יחסים ונוהג מסוים שעל פיהם מתנהל העולם.

ב. בכנען: כל אל הישר בעיניו יעשה

אין מלך בכנען ואין מלך עליון על כל אלי כנען. עולם האלים בארצנו אינו אחיד. בדרך כלל הם חילקו את השלטון ביניהם על פי ערים, אל אל ועירו ואין רעש ואין צווחה. שני האלים המכובדים ביותר אצלנו הם בעל ועשתרות, אך לפי שעה אין ניכרת מהם נטיית השתלטות ואין בעל שכם נוגש את בעל-פעור ואין עשתרות יריחו מתקנאת בעשתרות קרניים. אמנם אלי מצרים האדירים מנסים מזמן לזמן לדחוק את רגלי אלי האמורי והכנעני, אך עד כה לא הצליחו.

ג.  יסוד חלוקת השלטון באכד ושומר

 אלי ארץ-הנהריים הקימו שלטון עליון אחרי מאבק קשה וממושך. אמנם ישנו אל עליון והוא אנו אל השמים. אך שלא כאל העליון במצרים, אין אנו שליט יחיד כל יכול; כי לא דבר פשוט הוא: 3600 הוא מספר אלי אכד ושומר. שלשת אלפים ושש מאות! וכולם בעלי יחוס אבות, אלים ובני אלים מדור דור, וכולם תובעים זכויות ועמדה. אם בארץ היאור האלים ממלאים הוראות באופן אוטומאטי ממש, ישנם חוקי תבל עליונים ואין בכוחם לשנותם במידה כלשהי לא כן הדבר בעולם הפרת והחדקל. כי לא כיאור הם הפרת והחדקל. היאור פחות או יותר מסודר, גיאותו קבועה; גבולות ארצו קבועות. אך ארץ הנהריים פתוחה למזרח ולמערב. ואין גאות הנהרות קבועה, יש והם עולים ומפרים ויש והם מסרבים והאדמה מצפה לגשם בצמא. ויש והשמים נענים ויש ואינם נענים. ומדוע כך הוא? כי אלי אכד ושומר כל אחד ואחד הוא בעל רצון עצמאי, כמעט אישיות לעצמו. אלי נהר ואלי הרוח, אלי כוכבים ואלי אבנים ואלי פריון ואלי מגפה ואלי כל עץ, כולם בריות לכשעצמן אשר אופי להם ורצון ואין הם חלילה דוממים חסרי רוח ולב.

כמובן שאם יינתן לכל אחד ואחד לפעול כרצונו, ישוב העולם לימי שלטון תיאמת, ימי תוהו ובוהו.

על כן נוצר אחרי מאבק משותף מעין מוסד עליון של אלים. כמובן שרק האלים ומביניהם רק העליונים רשאים להכריע בסדרי העולם. האדם אינו אל ואפילו לא המלך על כל הארצות. שלא כמצרים שפרעה הוא גם אל ובין אלים יבוא. לא יהא כדבר הזה בשנער ובבבל.

המוסד העליון במשטר האלים היא המועצה העליונה. בנשיאות המועצה יושבים שבעה אלים. יו"ר קבוע הוא האל אנו. כל עניין ועניין נידון במועצה העליונה. רק לאחרי ההחלטה של המועצה, הדבר מוצא לפועל. אם אנו הוא שר הביצוע, כי על כן כוחו אדיר - הוא אל הסערה, והוא יכול להטיל בכוח את החלטת המועצה העליונה. סערה אם תבוא או שיטפון או בצורת או מגפה, לא יבואו על פי רצונו השרירותי של איזה אל מקומי, כי אם על פי הוראותיו של אנו ובביצוע של אנליל.

כל אל רשאי לבטא את רצונו, אך בסופו של דבר הוא חייב להישמע להחלטות מועצת האלים ולא - יובא לדין. אנקי למשל הוא שר החקלאות ועליו הפיקוח על נהרות ותעלות, והוא אחראי לאספקה ולמלאי, והוא גם היועץ הראשי לערים ולמלכים בענייני מזון.

משטר זה אמנם אינו מבטיח סדר קבוע, כי ישנם חיכוכים ופירודים, אך לעומת זאת הוא דינאמי ותוסס ביותר. כהני מצרים נוהגים ללעוג קצת למשטר זה אך עובדה היא שהוא הצליח להטיל את פחדו על בני האדם בארצות הפרת והחדקל יותר מאשר משטר החוק הנצחי אשר בארץ היאור, פשוט מפני שדעת האלים אינה ידועה למפרע לבני אדם כמו במצרים והם נאלצים לפנות אליהם יותר בתפילות וקורבנות.

עתה נפנה ונראה מה פני המשטר המנוגד לזה.

ד. משטר-היחיד-והחוק באלי מצרים

הפרת והחדקל נהרות-פרא הם, לא חוק ולא משטר להם. לא כן יאור מצרים. זה ידע חוקים ולא ידע תמורות. נשימתו נשימת הנצח, וכן הם בנייני ארץ מצרים, בנייני נצח, בנייני ענק, אשר ודאי לא ימוטו לעולם, שלא כמקדשי אור וכיש על הפרת. כי על כן אין אלי מצרים חופשיים ברצונם כאלי נהריים. מעל לכל, מעל לטבע ולאדם ואף מעל לאלים קיים מאת,  היא האמת, היא הצדק, היא הסדר הכל-עולמי שלא יחול בו שינוי לעולם.

על כן קבוע ועומד הוא גם משטר האלים. ואולי מכאן מתברר גם מדוע השמש-רע הוא אל עליון במרצים והירח - סין נאנאר האל העליון באור ובחרן. יש תמורות יותר ואישיות יותר במראה הירח מאשר במראה השמש. על כן גם החיים והפריה בבבל ושנער נובעים מאיננה אלת האדמה, ובמצרים מרע אל השמים והשמש, מלמעלה, מהחוק העליון.

משטר מסודר זה הוא גם הגורם שאין אימת האלים ופחדם מוטלים על האדם כמו במקומות אחרים. יש בטחון, כי הכל ידוע למפרע ממש כמו שידוע שהשמש תזרח מחר והיאור יעלה בימים קבועים בשנה. והמוות איננו קיים בכלל. יש רק מעבר נצחי מאוסיריס להורוס ושוב לאוסיריס. על כן חונטים המצרים את מלכיהם-האלים.

ה.  איזה משטר עדיף?

אין לומר שאין יופי בעולמם המסודר של המצרים, אך חיים יותר יש באמונות בני אכד ושומר וגם אם רב יותר אמנם הפחד של שוכני הפרת, עם זאת רבה האחריות ורבות האפשרויות אשר בידי האדם.