נפתחה האולימפיאדה השביעית

יערכו תחרויות בריצה, קפיצה, זריקת-דיסקוס, כידון והיאבקות

אולימפיאדה (מאת כתבנו לענייני ספורט)

בסימן הברית בין השבטים היווניים אליס וספארטה נפתחה האולימפיאדה השביעית - הם המשחקים המפורסמים וההתחרויות הנערכות, זו הפעם השביעית, מדי ארבע שנים.

עד כה היו המשחקים נערכים בראשותם של הפיסאים, אולם בני אליס, השבט הסמוך ביותר לעיר אולימפיה, כרתו ברית עם הספרטאים שהם מהחסונים ביותר בין בני יוון ודחו את הפיסאים.

רבבות בני האי הגדול ואף מבני איים אחרים באו אם לחזות ואם להשתתף ב"משחקי החומש".

היום לפני הצהרים יעלו כל המשתתפים קורבנות לאלים.

ואלו חמש ההתחרויות:

ריצה, קפיצה, זריקת דיסקוס, זריקת כידון, היאבקות.

הר-האלים ומגרש-התחרויות - שני מוקדי האיחוד הלאומי

רבים ומגוונים הם שבטי יוון שבט שבט ומוצאו, שבט שבט ואופיו, שבט שבט ומשטרו, ממלכים עריצים עד לשלטון ערים עצמיות, משלטון עשירים עד שלטון שועים, עשירים ועניים, סוחרי ימים ורועי צאן ומשוררים נודדים וכוהנים. ורבות המלחמות ביניהם. אולם שתיים הן הנקודות בהן מלכדים כל לבבות בני יוון: הר האולימפוס בצפון מזרח, והעיר אולימפיה בדרום מערב.

על הר האולימפוס שיכנו היוונים את אלוהיהם הרבים ובראשם זבס האדיר.

ובעיר אולימפיה קבעו את המשחקים והתחרויות, המטפחות את בריאותו וזריזותו של הגוף.

התחרויות אינן מוגבלות לשכבות ומעמדות. כל בן יוון כעשיר כעני, מרועה צאן עני ועד בן המלך, כל מי אשר ידיים ורגליים חזקות וזריזות ומאומנות לו רשאי לבוא ולהראות את כוחו ואף לזכות בפרסים.

שביתת-נשק כללית לקראת המשחקים

כדי שיבין הקורא בארצנו מה רבה החשיבות שמייחסים ביוון למשחקים אלה, נציין שאף על פי שאין המשחקים נמשכים אלא חמישה ימים בלבד, מכריזים בכל מרחבי הארץ והאיים על שלושה חדשים לפני האולימפיאדה (זה שם המשחקים על שם העיר) כחודשי שביתת נשק והפסקת כל הקרבות והתגרות בין השבטים, כדי שיוכלו צעירים להתאמן כראוי וכדי לא להפריע לרבבות הנודדים ממרחקים לחזות בתחרויות. ואוי לה לעיר או אוי להן לכנופיות שודדים אשר יפרו הסכם-שלום זה.

שבועות לפני פתיחת האולימפיאדה מתחילים להגיע המשתתפים בתחרויות. עליהם לעבור בדיקה ולהביא עדים שאכן מוצאם מאחד משבטי יוון.

רבבות הצופים מתגוררים באהלים סביב למגרש ההתחרות הקרוי "אצטדיון". בלילות מתאדמים ממש השמים מאור אלפי המדורות המודלקות.

לפני התחלת התחרויות מעלים המשתתפים קורבנות לאלים ונשבעים שבועה שלא לנהוג בעורמה בתחרות.

המפר את שבועתו נענש בעונש מלקות.

באולימפיאדה האחרונה זכו ברוב הפרסים בני ספארטה.