אררט
ארץ תיבת-נוח
- מאת פרשננו -
בירכתי צפון משתרעת ארץ הרים ואגמים מופלאים. ההרים הם כנראה הגבוהים בהרי תבל, ולא לשווא נחה, תיבת נח אחרי המבול על הר אררט, כי אכן אין למעלה ממנו.
למרגלות הרי אררט משתרעת ערבה נפלאה ופורייה שבמרכזה אגם ואן, שהוא גדול ונקרא גם ימתואן.
בעבר נודעו הארצות ששכנו במוצאי החדקל וצפונית לאשור בשם ארצות נאירי ועשרות מלכים מלכו בהן. רוב העמים עסקו במרעה צאן ולא היו שוחרי מלחמות. אולם התפשטותה של אשור בימי שלמנאסר השלישי (לפני מאה שנה) עוררה את עמי אררט להתאחד ולקום נגד הכובש האשורי.
סרדוריש בן לוטיפריש יסד שושלת מלכותית שקבעה את עיר הבירה בטוספש על החוף המערבי של ימתואן.
מאז החלה עלייתה של מלכות אררט על חשבון אשור הנחלשת ומתפוררת.
בני אררט הם קרובים בגזע ובלשון לחורים. בראש אמונתם עומדים שלשה אלים: האל הראשי - חלדיש, אל הסערה - תשובת (הוא תשוב אל החורים) ואל השמש - ארדנש.
צוצציר היא העיר הקדושה לאל חלדיש.
מאז הכיבוש האשורי קיבלו האררטים את כתב היתדות. מלכי השושלת החדשה דאגו לפיתוחה של ארץ אררט ולמעבר ממרעה לעיבוד אדמתה. לשם כך חפרו תעלות רבות וארוכות. אחת - שבנה אותה המלך מנואש - משתרעת לאורך מהלך שלושה ימים.
שדות המרעה הנרחבים מסייעים לגידול סוסים משובחים. את נשקם הם מתקינים בעצמם מברזל שהם חוצבים אותו מהרי הצפון. נוסף לזה עשירה ארצם גם באוצרות זהב, כסף ונחושת שהם מיצרים מהם כלים.
בשטחים ההרריים הם בונים את בתיהם בתוך סלעים.