ישעיהו מנבא על שובם של גולי אפרים

קורא ליהודה להבליג זמן מה עד יעבור זעם

"לך עמי בוא בחדריך וסגור דלתיך בעדך, חבי כמעט עד יעבר זעם!"

באלו המלים פתח ישעיהו הנביא את נאומו לעם ירושלים אשר התכנס בהמוניו לרגלי הר הבית וכולו יגון על גלות שומרון, הנביא חזר על נבואותיו לפני עשר שנים על אשור כמטה זעם ה'. הוא דרש מהעם לחזור אל ה' ואל שלטון הצדק והמשפט לסגור את הדלתות גם בפני צבא האויבים וגם בפני אליליו.

כשמישהו מהעם שאל את פי הנביא מה יהיה על שבטי ישראל המוגלים, הזכיר הנביא את חטאות שומרון ואת אזהרות הנביאים אשר הזהירוה אך הוא סיים בדברים נלהבים על מלך צדק אשר ימלוך מבית דוד ובימיו ישובו גם נידחי ישראל:

"והיה ביום ההוא יוסיף אדני שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר מאשור ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים. והחרים ה' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים. והייתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר הייתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים".

בעם הבינו את דברי הנביא על מלך הצדק אשר ימלוך בעם, כרמז על חזקיהו יורש העצר שהוא כידוע מסור בכל לבו לנביא.

בפנייה מיוחדת פנה ישעיהו בן אמוץ אל הכוהנים והשרים שילמדו לקח ממה שארע לשומרון וישליטו צדק ומשפט בארץ. שפיכות הדמים והגזל המתמיד מצד אחד וחיי הוללות ותענוגות ושכרות על חשבון העם המדוכא מצד שני הם הם שהחישו את קצה של מלכות אפריים.

הנביא החזיק בידו את בנו עמנואל בן העשר, אשר נולד לו לנביא בימי מצור ירושלים על ידי פקח בן רמליהו ורצין מלך ארם.

יורש העצר חזקיהו בהשפעת ישעיהו

חזקיהו בן השבע עשרה יורש העצר, פרץ בקריאת "לא!" כאשר אחז אביו אמר שקרבן בנו למולך הציל את ירושלים. אחז גער בו והוציאו מהמועצה. כידוע משתתף יורש-העצר בישיבות מועצת המלך, כדי ללמוד דרכי מלוכה, אך אין לו רשות לומר דבר.

חזקיהו הוא חניכו של ישעיהו והנביא תולה תקוות רבות בעתיד העם במלוכתו.