נקבת השילוח שחפר חזקיהו

מים! מים בירושלים!

חציבת התעלה ממעיין גיחון העירה פנימה נסתיימה סמוך למצור. שנה וחצי נמשכה המלאכה ועבדו בה מאה וחמישים איש לסירוגין במשמרות יום ולילה.

המעיין שאת מימיו מעבירה התעלה ירושליימה נקרא בשם "גיחון", על שם המים המגיחים ממנו.

המעיין הוא במורדו המערבי של עמק קדרון, כלומר: מחוץ לחומת העיר. דבר זה רעתו כפולה, ראשית: אין מימיו לתועלת התושבים בימי מצור, שנית: הם לתועלת האויב.

ועל כן עלה במחשבתו של חזקיהו להעביר את מימי המעיין העירה פנימה.

כדי להחיש את מלאכת החציבה הוחלט לחצוב משני הצדדים בבת אחת, מעשה שאין לו תקדים בתולדות חפירת מנהרות. העיקר כמובן היה למדוד מדידות מדויקות כדי שהחוצבים משני הצדדים יפגשו ושתי החפירות תחוברנה.

ימים ולילות עשו חזקיהו והאומנים אשר לו בשטח שנועד לחצוב תחתיו. נמתחו חבלים לאורך כל הדרך, ונקבעו הכיוונים.

בבת אחת נפתחו משני הצדדים הפתחים למנהרה ברוחב של אמה ורבע.

האורך נחשב תחילה לאלף אמה, אולם תוך כדי חציבה נתברר שיש הכרח לסטות קצת מהקו הישר, על כן היא נתארכה ואורכה היום אלף ומאה אמה. הגובה הוא שלוש אמות. במקום הנמוך ביותר שבתוך הסלע מגיעה המנהרה לעומק של מאה אמה.

וכך היו מפוצצים את הסלעים במעבה האדמה:

היו חוצבים חור בסלע. לתוכו הכניסו עצים שלפני כן הספיגום מים. כשהעצים נתייבשו, היו מתרחבים ולוחצים על קירות האבן עד להיבקעותם, ואז קל יותר היה להכות בהם.

בגלל המחנק שבמעבה האדמה היו הפועלים מתחלפים מידי מחצית השעה.

מה רבה הייתה השמחה כאשר לפני חודשים החלו להגיע לאוזני החוצבים הדי הפטישים ההולמים משני העברים.

וכאשר הגיע הרגע בו עמדו החוצבים משני העברים לפרוץ את האבנים האחרונות, ירד המלך בכבודו ובעצמו והוא נטל את הפטיש לידו והלם באבנים האחרונות.

מי שהיה נוכח באותו מעמד לא ישכח את ההתרגשות הרבה. אילו היה המקום מרווח ודאי היו יוצאים במחולות בתוככי הנקבה.

תפילת תודה וקורבנות תודה לרוב הקריב אותו יום המלך, כי אכן מעשה גדול בוצע.

לזכר החציבה נחצב לוח זיכרון במעמקי האדמה סמוך למוצא המים העירה, למען ידעו הדורות הבאים את מלאכת המחשבת המופלאה אשר עשאוה חזקיהו וחוצביו.

לאחר שחוברו החפירות, נוקתה הנקבה, ריצפוה באבנים חלקות למען ישטפו המים בה ולא יחלחלו באדמה. פעמים מספר נסתם המעיין לשם ניסיון, וכאשר התקרב צבא אשור נסתם לגמרי כדי שלא ימצאוהו, וכל מימי הגיחוך זרמו בהשקט ובנחת ירושליימה.

ברוכה תהי לנו בריכת השילוח וברוכים בוניה.