אנרכיה באתונה

"בחירות" דמוקרטיות על פי חוקי סולון נסתיימו במהומות

אתונה.

התקנות המהפכניות שסולון רצה להנהיג בחוקתו לחבל אתיקה שאתונה היא בירתה, נחלו כישלון חרוץ בניסיון הגשמתן השבוע.

זו הפעם הראשונה מאז מאה שנה לא נבחר ארכון לאתיקה ועם זאת גם לא שום פקיד אחר לתפקידי השלטון הרבים.

על גבעת פניקס בקרבת אתונה התכנסה אסיפת העם אשר כללה בפעם הראשונה גם פועלים, בעלי מלאכה וסוחרים זעירים, ואשר צריכה הייתה לבחור את שליטי העם בהתאם לתקנות החדשות שקבע סולון, הארכון האחרון.

האסיפה הייתה רבת משתתפים כי הוזעקו אליה על ידי רצים תושבים רבים מערי השדה והכפרים.

היא נפתחה באופן מסורתי בקרבן חטאת ציבורי לטיהור, קללה על כל אלה שינסו לרמות ולהשלות את העם, ואחרון אחרון: תצפית מזג האוויר. (כי על כן סערת רעמים או ליקוי חמה דוחים את האסיפה).

עד כאן עבר הכל בשלום. אך כשניגשה האסיפה לסדר היום החלו הצרות. דוברי שבט אתיקה התנגדו לדרך בחירתה של מועצת ה-"40" כפי שהוצע הדבר בחוקת סולון. לפי חוקה זו כל אחד מארבעת השבטים בוחר 100 חברי מועצה. לשוויון זה התנגדו השבטים הגדולים. כמו כן נחלקו הדעות על דרך הבחירה על ידי בני אדם או על ידי האלים (כלומר בגורל).

המבוכה נגרמה גם בגלל העדרו של המחוקק עצמו. לפני שבועות מספר עם תום זמן תפקידו כארכון עזב סולון את אתונה ויצא לסיור בעולם. על כן ישב בראש האסיפה חבר הארואיפג (מועצת הזקנים), אולם מוסד זה ירד מחשיבותו בעקבות החוקה של סולון ועל כן הם ניצלו את העדרו ליטול שוב את העניינים לידיהם. וכך קרה שלמרות החוק המבטיח זכות דיבור לכל חבר האסיפה לא הגיעו לכלל נאומים אלא אנשי האצולה בלבד.

אומנם למראית עין כל אחד שמר על החוקה, אלא שהוא פרש אותה בהתאם למעמדו וטובתו הכלכלית.

בראש וראשונה ניצל את ההזדמנות ליקורגוס, ראש מפלגת האופוזיציה לסולון (מפלגת האצילים ובעלי האחוזות). הוא דיבר בשם מסורת הקדומים ותורת אבות של אתונה שחוללו על ידי סולון. הוא הזכיר שסולון סרב להישבע את השבועה המקובלת לכל ארכון שלא יגע ברכוש הפרטי של האזרחים ומובן מאליו שהוא תקף את מעשה שחרור העבדים על ידי סולון. הכוונה בעיקר לאנשים שנמכרו לעבדות על אי-תשלום חובותיהם.

נאומו של ליקורגוס עורר סערה עצומה כי חלק ניכר ממשתתפי האסיפה התייצב מאחורי תיקוניו החברתיים המהפכניים והמשחררים של סולון. מכיוון שנואשו לקבל את רשות הדיבור מיו"ר האסיפה פתחו חסידי סולון בצעקות ובהתקפות קשות, בקריאות ביניים ונאומים.

המצב הוחמר וברור היה שחסר רק ניצוץ קל - איזה עלבון חמור מאחד הצדדים - ואי אפשר יהיה למנוע עוד תגרות ידיים.

והניצוץ נזרק. כידוע ארבעת השבטים הראשיים מעריצים כל אחד אל אחר כאל עליון. ואלה ארבעת האלים: זיאוס, וולקאן, פוסידון ואתינה. והנה הטיל אחד מעובדי פוסידון איזו הערת גנאי בזיאוס והאש התלקחה.

מעתה אי אפשר היה עוד להשליט סדר. מועצת הזקנים הכריזה על סיום האסיפה, אך איש לא שם לב להכרזה זו. יתר על כן: הזקנים נאלצו לחפש להם מפלט, כי חייהם ממש הועמדו בסכנה.

חמישה ימים נמשכו הניסיונות להחזיר לאסיפה כוח-דיון שקט.

הנאספים החלו להתפזר.

אתונה שרויה באנרכיה.

מה זאת "אנרכיה"?

חודש מושג בעולם הפוליטי ביוון: "אנרכיה". פירושו בערך תוהו ובוהו מבחינה מדינית, ארץ או עיר ללא ממשל מסודר. שורשו של ביטוי זה הוא מהמילה "ארכון" הוא מושל בעיר יוונית (בעבר היו בוחרים בתשעה ארכונטים). אנ - היא מילת שלילה ביוונית. אנ-ארכוס פירושי - בלי שליט. ומכאן המושג "אנרכיה".