הפגנה סוערת ברחובות תל-אביב
דורשים את שחרורו של יהויכין
ניפור.
מבוכה נשתררה בקרב המשטרה הבבלית למראה הפגנת חמשת אלפי תושבי תל -אביב. למעשה כל העיר נגד החמרת עבודת הכפייה ובעד שחרור המלך הכלוא יהויכין.
תל-אביב היא כידוע עיר חדשה לגמרי שהוקמה תחילה כמחנה עבודת-כפייה לגולי ירושלים שהועבדו בבניית התעלה הגדולה הידועה בשם "נהר כבר". הגולים הצליחו למרות תנאי העבודה הקשים להפוך את המחנה לעיר ממש והם קראוה בשם "תל אביב", כביטוי לתקווה לגאולה ופריחה מהירה.
הידיעות שהגיעו לגולה על נחיתת צבא מצרים בחופי צור ועל התקפה מצרית משוערת גם מן הדרום מכיוון רפיח הפיחו עוז בגלות הגולים והם יצאו בהפגנה, בדרישה להקל מעליהם את עול עבודת הכפייה וכמו כן לשחרר מכלאו את המלך האהוב עם העם, יהויכין.
נודע שבחצר נבוכדנאצר כבר הוחלט על העברת הכלוא למעצר נוח יותר יחד עם משפחתו, אולם המרד שפרץ בינתיים בירושלים מנע בעד ביצוע ההחלטה.