גברת הממלכות - בירת העולם: בבל

מקומה המצוין של בבל גרם לכך, שכבר בזמנים קדומים מאד הייתה מרכז מסחרי לשיירות ממערה, ממזרח ומצפון, וגם שיירות מדרום ראו בה מקום-תחנה נוח. אולם בחשיבותה הרבה הכיר לראשונה רק ח'מורבי, שהפכה לבירתו.

השומרים קראוה קא-דינגירא(קי), דהיינו - "שער האלוהים". האכדים תרגמו שם זה לשפתם בשמרם על משמעותו, ונתקבל "באב-אילי", ובלשוננו הפך השם בקיצור ל"בבל".

העיר מוקפת שתי חומות חזקות מאד, ובשתיהן השקיע נבוכדנאצר עבודה רבה. החומה החיצונית נקראת בשם נימישי-בל, והפנימית - אימגור בל. החומה הגדולה בנויה למעשה משתי "קליפות", וביניהן מילוי אדמה. המרחק בין שתי הדפנות הוא כ- 40 רגל; משני צדי המילוי נבנו לשכות מקורות, וביניהן עוברת דרך הרחבה עד כדי מעבר מרכבה הרתומה לרביעית סוסים. ליתר בטחון נחפרה מחוץ לנימיטי בל תעלת מים עמוקה, ודופנותיה כוסו בלבנים.

בבל

ביצורים אלה מקיפים את העיר בבל, שצורת ריבוע לה. העיר הישנה, ובה הבניינים, החשובים ביותר, משתרעת בצורת משולש נטוי ממזרח לפרת; פרבר חדש, מעברו השני של הנהר משלים את דמות העיר לריבוע.

את שני חלקי העיר מקשר גשר איתן שאורכו כ- 250 אמה, המושתת על אומנות לבנים שרופות דמויות-סירה המושקעות בנהר. אומנות אלו מקושרות ע"י גשרי עץ, המורמים מדי לילה. לפני בנין גשר זה היו התושבים נאלצים להסתפק בגשרי סירות בלתי יציבים.

מפנים לחומה החיצונית הצפונית נמצא "בית הקיץ" המבוצר היטב של נבוכדנאצר, אשר נבנה בסה"כ במשך 15 ימים! זהו בניין גבוה, מעוטה בזהב, כסף ועץ יקר, ומוקף שתי חומות, האחת מהן - מאבן.

בהדרימנו מקודקודו הצפוני של משולש הפרבר המזרחי אל החומה הפנימית ניווכח לדעת, כי אין החומות מקיפות את ורק שטח בנוי. רבים בעיר השדות, הבוסתנים והגנים שחשיבותם גדלה בייחוד בשעת מצור. אולם הנה אנו קרבים אל שער עישתר, הקבוע בחומה בפנימית. הבבליים אוהבים לקרוא את שערי עירם, רחובותיהם ותעלותיה על שם אלים ואלות. כך נמצאים בבבל שערי זגגה, ניניפ, שמש ועישתר. מקצת תעלות נקראת ע"ש הערים אליהן הן מזרימות מימיהן, כמו תעלת כותא. והנה עומדות רגלינו מול שער עישתר. השער מקושט בטורי שורי בר ומפלצות אגדיות, שכל אחת ואחת מהן - זנבה, ראשה וגופה משל שפיפון, רגליה הקדמיות - רגלי אריה, והאחוריות – רגלי צפור דורסת.

נעבור מבעד לשער ונתבונן בעיטורי השער הפנימיים - טורי אריות מטילי אימה. עיטורים אלה עשויים ברובם בתבליט ע"פ טורי לבנים מצופות אמל, בצבעים עזים על רקע כחול כהה. הרושם הוא עז, והתפארת הנהדרת הזאת מביאה את המסתכל לידי תחושת קטנות. עיניו המושפלות ארצה תיתקלנה בדרך המצוינת שסלל נובכדנאצר - הלא הוא "כביש התהלוכות" המפורסם, בו עוברת תהלוכה מפוארת אחת לשנה, בחג אכיתו, הוא חג ראש השנה. הכביש מרוצף אבני שיש, מותאמות יפה.

בהמשיכנו ללכת בדרך זו, נראה מימיננו את "ארמון נבוכדנאצר", שאינו אלא קבוצת ארמונות מפוארים הבנויים מבית ומחוץ לחומה הפנימית, ומשתלבים במערכת ביצוריה. מבוא רב רושם נפתח לקבוצה זו ממזרח. בדרום החצר השלישית (בהיכנסו מהמבוא) נמצא אולם הכסא, והוא הגדול באולמי הבניין. חזיתו בחצר מקושטת בלבנים מצופות אמל שבהן תוארו עמודים כותרות וקנוקנות בצבעי לבן כחול בהיר, צהוב ואדום - על רקע כחול כהה. בין קבוצה זו אנו מבחינים בירק "הגנים התלויים". ממזרח לשער עישתר נמצא מקדש העין, שבכל אחד מהם - חצרות גדולות, מבוכי חדרי מגורים, מחסנים וכד'. ועתה אנו רואים משמאלנו את רובע המגורים הצפוף, ומימיננו-נינמק, אשר באר מים זכים בחצרו. "רחוב התהלוכות", עורק תחבורה בכיוון צפון דרום, נמשך דרומה משמאל לקבוצת הארמונות מרהיבי תחום הקודש מוקף החומה, שממרכזו מזדקף מגדל בבל. נשהה נא רקע קט ונתבונן בבתי המגורים. בניגוד גמור לארמונות הנפלאים, הגדושים מתכות יקרות, עצי יקר ושכיות חמדה, המתנוצצים בשלל צבעיהם - מציג בית המגורים הבבלי הטיפוסי חזית טיח מזוהמת. אולם בתים אלה הם נוחים מאוד. מרביתם בעלי שתיים, שלש קומות, והעשירים בונים גם בתים בעלי ארבע קומות. חצר גדולה במרכז הבית, חדרי המשכב בקומה העליונה, ולמטה - חדרי המגורים, המקדש הביתי ומרתף הקבורה. הבתים בנויים מלבנים, וגגותיהם השטוחים נשענים על קורות עץ. בבתי העשירים ניכר כי הבנאים הבבליים יודעים את סוד העמוד, הקשת והכיפה. המהדרים, החוששים מפני שקיעת יסודות האדמה הרטובה, בונים את בתיהם על משטח לבנים איתן.

והנה הגענו אל כביש הערב העיקרי, העובר ממזרח למערב, בערך במחצית הדרך מהחומה הפנימית הצפונית והחומה הפנימית הדרומית, ובדרכו הוא חוצה את הפרת אל הפרבר המערבי. דרך זו עוברת בין שני הרבעים מהמקודשים ביותר בעיר הפנימית, ובדרכנו נוכל להזין בהם עינינו. המקדש אטמננקי (="בית יסוד השמיים והארץ") הוא מגדל בבל המפורסם. לפנינו זיכורה עצומה, כאילו שבעה מגדלים נבנו האחד על השני. גרם מעלות חיצוני מסובב את קומותיו של מבנה עצום זה, אשר בראשו נמצא משכן, מקדש בל, בו נראה מטה מוצעת במרבדי יקר ושולחן זהב לידה. על מטה זו מתייחד האל עם האישה אשר חפץ בה. בדרכנו למטה נוכל לנוח ברחבה, עליה חוצבו ספסלים לנוחיות הצליינים. "מגדל בבל" זה סמוך על אומנות ואורך כל אחד מצדדיו - 170 אמה. הבבלים מספרים, כי לאחר ניצחון מרדוך על תיהמת, בנו האלים האנונקים לכבודו בבל של מעלה ובה אסגיליה ומגדל. לפי הדוגמה הזאת בנה מרדוך את בבל הארצית. אך איש ישראל יבעט בבת צחוק על התפארות זו, בזכרו את הרס מגדל בבל המקורי ע"י החתים. ליד המגדל נמצא תחום הקודש של היכל מרדוך העיקרי - האסגיליה, שהנו מערכת בנינים נרחבת ומסועפת מאד. קירות האסגיליה - עצי לבנון מקושטים בזהב, שיש ואבני יקר. מדרום מזרח לאסגיליה נראה מקדש אנורטה, שהוחל בבנייתו עוד בימי נבופלאסר, ומעט לצפונו - משכנותיהם ומשרדיהם של פקידי הממשלה. אנו ממשיכים בכביש הראשי עד הגיענו אל הפרת; גדותיו מרוצפות שכבות לבנים שרופות ומשוחות בכופר, וחומה קלה בנויה לאורכו של האפיק. בזאת הגיע סיורנו לקצו - ביקרנו בכל הבניינים החשובים בבבל "גברת ממשלות".

בבל - עיר קדומים. אך מי שראה אותה עוד לפני מחצית יובל לא יכירנה. רק שלשים שנה עברו מאז חרבה נינווה העטורה ואין עוד מי שיזכרנה, וכל זוכרה ירכין ראש בפני הודה והדרה של בבל העולה עליה. נבוכדנאצר האדיר הוא זה אשר הפכה תוך זמן קצר ובעזרת רבבות פועלי-כפייה ליפה בערי העולם.

חבר מערכת "דברי הימים" אשר הוגלה עם גלות יהויכין, הצליח הודות לכשרונותיו העיתונאיים להבקיע לו דרך גם לעיתונות הבבלית והוא נחשב שם לגדול המומחים לכל ענייני המערב. בזכות זו ניתן לו לנוע בכל רחבי בבל. כתבה זו היא ראשונה בסדרת כתבות בהן נכיר על פי עדות ראייה את הארץ ואת העם.

מכתב ראשון מוקדש לעיר עצמה.

חיה אגדתית (מקישוטי שער אשתר)

קיר מקושט ברחוב התהלוכות