ים המוות כסה את העמק
(מאת שליחנו המיוחד)
הרי חברון אחר חצות: לאור הירח המלא אשר הופיע פתאום מאחורי העבים הכבדים נתגלה מראה זוועה לעיני המוני האנשים העומדים מאז הבוקר על הרי חברון ופניהם מזרחה: מכל השטח העצום שהשתרע דרומית לים המלח והיווה את החלק הפורה ביותר של הערבה, לא נותר זכר.
דממת מוות עולה מהמקומות שעוד לפני יום אחד געשו חיים והוריקו כגון עדן פורח כולו משקה.
במקום בו אנו עומדים מגיעה רק המיה חרישית ובכל זאת איומה של הים שכיסה את כל השטח. אור הירח הקר מוסיף על הרגשת המוות בכל. פה ושם עוד זוחלים זנבות אודים כהים של עשן, אך המרחב כולו מלבין למרות הלילה בלובן מתים מחריד. מדי פעם נופל מישהו מבין הצופים על פניו ומייבב יבבה חרישית. יש ואישה פורצת בצווחה איומה, מפנה עורף ובורחת מערבה לבין בתי חברון שמשם אין לראות את הזוועה. אך רובם של האנשים עומדים קפואים במקומותיהם בלי אומר ובלי דברים. לפני כשלוש שעות הגיע מלכי צדק מלכה הישיש וכוהנה של עיר שלם, ומאז הוא יושב על סלע נישא על ידי אברהם העברי. שניהם יושבים כשכף ידו של האחד בכף ידו של השני ומביטים אילמים למטה אל גיא ההפיכה. מזמן לזמן רק מליט האחד או השני את פניו בידיו ומוחה דמעה מלחיו. רק מלים ספורות החליפו ביניהם, אך איש לא שמע מה נדברו שני יראי אלוהים אלה בשעה נוראה זו. למרות גלי החום העולים מלמטה עוברת בגוף צמרמורת מזמן לזמן. מישהו מבין זקני העיר לחש: ים המוות...