החורים מתיישבים ליד חופי החדקל

סכנה לבבל מצד מזרח:

קיש, בבל, ג' במרחשוון (סוכנות-ידיעות הפרת)

זה-עתה פלשו החתים לאגן הנהר פרת - והנה מגיעות ידיעות על תנועה נוספת של פלישה והגירה מצפון-המזרח.

המלך אתכי-תשוב, בן קיבי-תשוב, הוביל את החורים, שהם שבט צפוני, לאזור הסמוך לקטע המרכזי של הנהר חדקל. במרחק-מה מזרחה לנהר זה, הקימו החורים את מלכותם, שקראו לה בשם ארפכא, ואת עיר-בירתם המלכותית, נוזו.

פלישה בשלושה ראשים

מן הידיעות השונות מסתבר, כי הפולשים באו מאזור הים הגדול שבצפון-המזרח (הוא הים הכספי), וכי עברו בהרי זגרוס בדרכם לחדקל. אולם נקודת מוצאם המדויקת עודנה לוטה ערפל.

לא כל השבט מתיישב בעיר נוזו וסביבה. חלק מן השבט נשאר באזור הרי זגרוס, ואילו חלק אחר מתוכנן כבר עתה לחצות את החדקל ולהרחיב את תחומי ממלכתו אל תוך השטח הפורה שבין הנהריים לדעתם של מומחים, עשויות פעולות צדדיות אלו להיות בעלות משמעות מעשית קובעת יותר לגבי יציבות האזור, מאשר הפעולה העיקרית של ייסוד נוזו ויישובה.

האם יתנגדו הקאסים?

אזור הרי זגרוס הנו מקום מושב של לפחות חלק מאותו שבט שוחר הקרבות, הידוע בשם "קאסים". כזכור, פלשו הקאסים לבבל בימי המלך שמשואילונה, אולם נהדפו (בזכות הצבא הבבלי שאימן חמורבי בשעתו).

קשה להגיד מה יתרחש בנסיבות הנוכחיות. אם יחליטו הקאסים להתנגד לחורים כדי להגן על מתיהם - כי אז ייתכן כי בבל תינצל מפלישה נוספת. אולם אם יגיעו לכלל מסקנה כי רבים וחזקים החורים מכדי שאפשר יהיה להתנגד להם בהצלחה - כי אז קרוב לוודאי שיחברו להם את בבל, אשר "רוככה" על ידי הפשיטה החתית, כביתם החדש. ובמקרה זה - סבורים המומחים - לא תהיה תקווה רבה לבבל. הצבא הבבלי, שמנהיגיו ניטלו ממנו ורוחו נפלה בו, לא יעצור כוח לגלות התנגדות יעילה כלשהי.

הסכנה מהצפון אינה רבה

קו ההתקדמות האחד של פלישת החורים - צליחת החדקל - יש בו משום איום ישיר יותר, אבל מסוכן פחות, לבבל. על כל פנים, נראה שאין כל סכנה מיידית נשקפת לעיר הבירה. שכן, כפי שמציינים משקיפים צבאיים, מחולקים החורים לשלושה ראשים ואין ביכולתם, בשעה זו, להרחיב את כיבושיהם על פני כל השטח עד לבבל הבירה.