מצרים אסם העולם
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

מצרים אסם העולם

מצרים אסם העולם

 הרעב שפשט בכל העולם נכנס לשנתו השניה ואין כל הקלה נראית באופק; מתברר יותר ויותר כי מצרים לבדה מסוגלת להציל את האנושות ממות-רעב.

 

מצרים היא היום ממש נאת-מדבר בתוך ישימון המצוקה, והיא נחונה בראיית הנולד לאגור מצרכי מזון במשך התקופה האחרונה, שבה הייתה התנובה החקלאית גדולה בהרבה מכפי התצרוכת. היום מניבה מדיניות נבונה זו תנובתה למכביר: לא רק בזאת שאסמי מצרים הנם מלאי בר די הצורך להסיר את איום הרעב מעל המצרים, אלא אף זאת שכמויות ניכרות של חיטה נמכרות אל מחוץ-לארץ, והללו מביאות למצרים זרם בלתי פוסק של זהב וכסף.

 

הממונה על כל מערכת קיצוב המזון במצרים הוא צפנת פענח, האיש שחזה מראש את הרעב כבר לפני שמונה שנים, ואשר נתמנה אז על-ידי פרעה תותמס לתפקיד רב- המעלה של מושל מצרים ושר המזון והחקלאות.

 

לפני חודש ימים שלח צפנת-פענח דו"ח סודי לפרעה תותמס, שבו סקר את המצב הכלכלי בכללותו והביא לידיעת המלך את הצעדים שהיה בדעתו לעשות, ואת אלה שכבר נקט, כדי לשכלל אף מערכת קיצוב המזון וחלוקתו כפי שפורטה בתוכנית אשר נערכה בהדרכתו, בימי הגאות שהייתה לפני הרעב הנוכחי.

 

בשבוע שעבר פורסמו כמה קטעים מן הדו"ח הזה. להלן כמה מהנקודות העיקריות והבולטות שבו, ובהן הדגשה מיוחדת על המשמעות הבינלאומית של התוכנית המצרית.

 

כאן נמצא תשובות לשאלות חיוניות כגון:

 - כמה זמן יימשך הרעב?

 - מהו מלאי המזון שבידי מצרים?

 - האם תמשיך מצרים למכור מזון לקונים מחוץ לארץ, ובאילו מחירים?

 

מלאי לשבע שנים

אחד האותות המעודדים ביותר בתמונה הקודרת של המצב הכלכלי בעולם היום, הוא בגילוי שנעשה בדו"ח צפנת-פענח, כי מלאי המזון של מצרים יספיק לשבע שנים וכי מצרים תמשיך לקיים את מדיניותה הנוכחית למכור מזון לכל הבא.

 

"מלאי התבואה שנאגר באסמי מצרים" נאמר בדו"ח, "מחושב לקיים אספקה סדירה בארץ במשך שנות הרעב - כלומר במשך שש שנים נוספות. באותו זמן תמשיך הממשלה המצרית למכור תבואה לקונים מחוץ-לארץ, אף כי ייתכן שבהתאם לצורך תהיה נאלצת לפקח על המחירים ולווסתם כדי למנוע התרוקנות מהירה מדי של המלאי.

 

בתשובה לשאלה במסיבת עיתונאים, מה יעשו , אם ימשך הרעב יותר משבע שנים, הצהיר צפנת פענח בתוקף, כי אפשרות כזו אינה באה בחשבון. "כל אדם", אמר המשנה-למלך, "הנותן דעתו לשאלה זו, אינו אלא מבזבז את זמנו ואת מרצו, וגורם דאגה מיותרת לעצמו ולזולתו. הרעב ימשך שבע שנים - ואף לא יום אחד יותר מזה".

 

מציינים כי מאחר שצפנת-פענח לא טעה בעת שחזה מראש, לפני שמונה שנים, את תקופת השפע, אין כל סיבה להניח שתתבדה נבואתו הנוכחית בקשר למשך הרעב.

 

שני שערי חליפין

"בעוד שאזרחי מצרים ימשיכו לשלם את המחירים ששילמו עד כה בעד המזון שהם קונים באסמים הלאומיים, הרי הקונים הבאים מחוץ לארץ יצטרכו לשלם מעתה ואילך מחירים גבוהים הרבה יותר".

 

"הניסיון שרכשנו במשך השנה שנסתיימה זה עתה - השנה הראשונה לרעב - מאלץ אותנו", נאמר בדו"ח, "להחמיר במדיניות המכירות שלנו לקונים הזרים על ידי העלאת מחירינו לסוג זה של הקונים. הדרישה הכללית לבר עלתה מעט על זו שצפינו מתחילה. כדי להמשיך ולהתגבר על משבר המזון הנוכחי, עלינו לצמצם את כמות הבר המוצאה מן האסמים הלאומיים.

 

מאחר שאין להעלות על הדעת כי תושבי מצרים, אשר תצרוכתם כבר קוצצה עד לקצה גבול האפשרות, יסבלו מצמצום כזה, הרי הדרך המעשית היחידה היא לצמצם את היצוא שלנו. דבר זה ייעשה באמצעות העלאת המחירים".

 

מחיר הדגן לזרים הועלה ל- 6 דבן (33 שקל) כסף למאה. המצרים ימשיכו לשלם 35 קידט, כמו ששילמו עד כה (10 קידט הם, כידוע, דבן אחד).

 

מחיר החיטה הוא עכשיו 7 דבן (שהם 38.5 שקל) לזרים, או 4 דבן למצרים. מחירים אלה עשויים להשתנות ללא הודעה מוקדמת.

 

אין מתי רעב במצרים

המשנה-למלך הבטיח שוב ושוב כי יש מזון מספיק במצרים כדי צורכי המחיה של כל נפש בשנות המשבר. כן אמר שהוא עיבד תוכנית-פעולה שלפיה יינתן לכל אדם הבא לאסמים כדי מחסורו במזון, ויהא מצבו הכספי אשר יהיה. חלוקת מנות-המזון חינם לנצרכים הפכה למחזה יום-יומי בערי מצרים. ההוצאות הגדולות, שהממשלה המצרית נושאת בהן כדי לתכנן ולבצע את תוכנית קיצוב המזון הענקית הזאת - היא תוכנית צפנת-פענח, מתכסות על ידי הזהב וכסף מידי אלה אשר ידם משגת לשלם תמורת מזונותיהם.

 

 

תחנות-פיקוח בגבול

כל שיירה, המבקשת להיכנס למצרים, חייבת לעבור דרך תחנת-פיקוח שבגבול, ששם רושמים בקפדנות את הפרטים האישיים על כל אדם מחברי השיירה.

 

רשימות הבאים כוללות לא רק את שמות הקונים, אלא גם את משלוח ידם, מקום מגוריהם, מטרת הנסיעה, ושמות האב והסבא.

 

קצין פיקוח הגבולות עורך ביקורת מוקדמת, בו-במקום, של כל רשימה ורשימה, ומחליט אם להניח לחבורה להיכנס או לשלחה בחזרה מן הגבול והלאה. אם ניתנת לשיירה רשות להיכנס, הרי מכוונים אותה לאחד מתחנות-האספקה הרבות שבמצרים, וכמעט בכל מקרה במרחק של לפחות מחצית יום מסע מנקודת משמר הגבול.

 

בינתיים, בפרקים קצובים, נושאים רצים את רשימות הבאים להנהלת האסמים הלאומיים, ושם מובאים הם לביקורת שניה, על-ידי המשנה-למלך צפנת-פענח. כל הנוהל מאורגן באופן כזה שאם ירצה המשנה-למלך, מתוך סיבה כלשהי, למנוע את מכירת המזון לכל אדם או חבורה, או אם ירצה לשנות בכל אופן אחר מן הדרך המקובלת, כי-אז יוכל לעשות זאת על ידי משלוח רץ נוסע ברכב רתום לסוסים, לאותה תחנת-האספקה אשר אליה נשלח האדם הנדון או החברה הנדונה.