אגרת יעקב אל צפנת
מאת עבדך יעקב בן יצחק בן אברהם העברי נשיא אלוהים
אל המלך האדיר והחכם צפנת פענח מלך מצרים.
שלום.
ידוע הנה לאדוני מלך מצרים כי חזק עלינו הרעב בארץ כנען ושלחתי אליך בני לשבור לנו מעט אוכל מאתך למחייתנו. כי אני סבבוני בשבעים נפש בני ואני זקן מאוד וגם בוכה תמיד על בני יוסף אשר נאבד מלפני. אצווה את בני אשר לא יבואו יחד בשערי העיר בבואם מצרים מפני יושבי הארץ. וגם כי ציוויתים להתהלך במצרים ולבקש את בני יוסף אולי ימצאוהו שמה, ויעשו כן. ותתנם אתה כמרגלים את הארץ. הלא שמענו עליך כי אתה חכם ונבון מאוד הלא תראה את פניהם, איך יהיו מרגלים? שמענו כי אתה פתרת את חלום פרעה תודיעהו על הרעב הזה ותדבר אליו נכונה. ואיך לא תדע בחכמתך את בני, המרגלים הם אם לא? ועתה לקחת את בני ותשימם בסהר. הלא ידעת אם לא שמעת את אשר עשה, אלוהינו לפרעה בקחתו את שרה אמי ואשר עשה לאבימלך מלך פלשתים עליה, וגם את אשר עשה אברהם אבינו למלכי עולם אשר המית את כולם במתי מספר אנשים אשר היו אתו. וגם אשר עשו שמעון ולוי לשמונת ערי האמורי אשר החריבו אותן בעבור דינה אחותם.
עתה הגדתי לך את אשר עם לבבי. שלח את בני מלפניך בשלום.
אומרת שמועה שאף אתה עברי הנך. ואם כך, הכן יעשה עברי בעברים?
ישראל, הוא יעקב בן יצחק בן אברהם