כך הוקם האובליסק - הענק

מאת סופרנו המיוחד בתבי

 בעת שגיליון זה יגיע לידכם קוראים, בוודאי כבר יתפרסם צו המלך המעניק למהנדס המוכשר, אינה, את אות-ההצטיינות הגבוה ביותר - ענק הזהב. סיורי במקדש אמון בתבי לימדני, כי אכן ראוי הוא אינה לאות כבוד זה.

אני נמצא בתחום מקדש אמון. נזדמנתי הנה באותו רגע בדיוק, שבו הכינו המהנדסים והפועלים את עצמם להצבת האובליסק השני על בסיסו. מאליו יובן שלא החמצתי את ההזדמנות, הכנתי את מכחולי וניר הגומא, וצפיתי בעבודה. אולם עד שהפועלים נגשים אל עצם המלאכה, הבה ואתאר היכן עומדות רגלי.

אני נמצא ליד החצר רחבת-הידיים שהוסיף תותמס למקדש אמון. מעלי השער החדש, ששני פסלי המלך ניצבים משני צדדיו, דלתות השער מנחושת, ועליהן מפותחת דמות האל בזהב נוצץ. משני צדי השער מזדקפים תרני דגלים גבוהים, ראשיהם מצופים נחושת קלל מבריקה אולם הנה נשמעה השריקה הקוראת את הפועלים על העבודה. נחפזתי פנימה, עברתי בין שתי שורות אנדרטות אוסיריס המתמשכות מהשער אל המקדש, ויצאתי אל החצר. כהן עול ימים הורה לי באצבעו אל השער השני, מקום שם טרחו הפועלים. פניתי לשם, ועד מהרה נגלתה לעיני תמונה מרהיבת עין. האובליסק הראשון עוד היה מוטל על הקרקע: ואילו השני היה מונח על תל עפר משופע, והמוני כושים עירומים, קבוצות קבוצות, מושכים ככל כוחם בחבלים ויתרים שנקשרו בחדודית האובליסק, ומשתדלים להזיזו קדימה.

היו שם כמאתיים פועלים, ומשגיחים עומדים עליהם והשוט בידיהם; ואילו אחר שעתיים עבודה, זז הענק אך כמה טפחים. ככלות כוחם של הראשונים, נשמעה השריקה וחדשים באו במקומם. וכך נתחלפו קבוצות קבוצות; ועד שירד הערב כבר היה ראש האובליסק תולה באוויר, ושני שלישים מאורכו עדיין מונחים על תל-העפר. למחרת בצוהריים הצליחו העבדים לגררו עד שהייתה אמצעיתו מונחת על קצה המישור המשופע, חציו באוויר וחציו במישור.

למשך אותו יום פסקה העבודה, ורק המהנדסים היו טורחים סביבו בחישוביהם ומדידותיהם. כיוון שכך, הסבתי תשומת לבי את האובליסק השני, שעדיין היה מונח על הקרקע והאומנים טרחו להשלימו. סמוך לחדודית, עמלו הצורפים בפטיש ומקבת, וכסוה בלוחות חשמל מבריק שהצמידום אלו לאלו. החשמל שהנו נתך כסף בזהב, גונו כעין זהב לבן, והוא בורק ומנצנץ למרחקים. סחו לי שאחרי תום מלאכת הצפוי, יוחקו על החידודית תוארי המלך בכתב-חרטומים. למטה מהם עסקו אחרים באזמל ובפטיש חקיקת הכתובת בכתב חרטומים המפארת את שם תותמוס המלך, כתובת שעתידה להמשך עד למרגלות האובליסק. אולם בינתיים טרחו אלה שמתחתם להחליק וללטש את האבן, בכלים שדולוריט קשה מוצמד לראשם, ושיוו למשטח האבן ברק וצחצוח ע"י ששפשפוה באבקה מיוחדת, אשר לא הצלחתי לזהותה. בסיום מלאכתם תהיה האבן מותקנת ומזומנת לחוקקים, שיוכלו להמשיך בכתב ציוריהם. עד שאני מהרהר, כמה נאה אובליסק זה, וכמה עמל נדרש להתקינו, נשמעה שריקה:

הפעם הנה נקשרו חבלים אל תחתית האובליסק, אך איש לא תפשם. כל הפועלים אחזו מעדרים בידיהם, ועד כמה שייראה הדבר משונה, הרי החלו להוציא את העפר מתחת גוף האובליסק ולנשאו משם בסלים. ככל שנתמשכה העבודה הלך בסיס האובליסק ושקע - ואילו ראשו נשתפע יותר ויותר. כאשר נתקרב בסיסו אל הקרקע, משכו הפועלים בחבלים, ולבסוף סולק סל העפר האחרון, ותחתית האובליסק נקשה בקול עמום בבסיס אשר הושם מתחתה. עדיין היה האובליסק נשען אל המישור, ונטוי בזוית מה, אך כפי שהבטיחני המפקח אינה, ייקל ליישרו בעזרת החבלים הקשורים אל ראשו.

כך מורידים אובליסק

הגיעה שעתי לפרוש, ולכן לא ראיתי ביישורו הסופי של האובליסק; אך בדרכי חזרה לתבי הבחנתי בבעלי מלאכה, צורפים, משפצים ומחליקים שמיהרו למקום עבודתם, אל הענק המתנשא לגובה 200 רגל, אשר נצחו האדם הפעוט.