צפנת-פענח איננו חולם חלומות.

(מאת כתבנו הקבוע במצרים)

אינני מרגל עברי

נתמזל מזלי והגעתי לארמון צפנת במוף יומיים לפני שפרצה הסערה סביב ל"ריגול" העברי. אילו רציתי היום להיכנס לארמון המושל הנבון, ספק גדול הוא אם הייתי מצליח.

על כל עברי ועל כל מי שבא מארץ "רתנו" (כך נקראת ארצנו בלשון מצרים) מביטים בשבע עיניים. ולמען האמת חייב אני להודות שרעדתי לעורי, פן איאסר גם אני. אמנם מה לי ולריגול? אך תחילה יאסרו אותי ואח"כ אאלץ להוכיח את צדקתי... ואם חס וחלילה אכשל בלשוני ולא אוכל בשום אופן לגלות אצל איזו גברת מכובדת מגבירות מוף התאוותניות ביליתי אמש, מיד יטפלו עלי אשמת ריגול.

אין בפי מילים לתאר לכם את האווירה ההיסטרית השלטת היום ברחבי מצרים. חושש אני שעוד מעט ויוטל כאן פיקוח על צעדיו של בן אדם כמו שהוטל פיקוח על מזונותיו. ואילו אפשר היה - ובימי שלוט הגביע של צפנת הכל אפשרי - ודאי היו מטילים פיקוח על מחשבותיו של אדם.

כך כאמור, נתמזל מזלי והצלחתי להיכנס לארמונו של מושל כל יכול זה, בלי תקלה.

אלה תולדות צפנת...

מכת המוות העיתונאית הראשונה אשר ספגתי הייתה הודעתו של מזכיר המשנה למלך, שלא אעיז לשאול מפי צפנת דבר על חייו הפרטיים בעבר או בהווה וייתכן שלא הייתי מצליח להוציא מלה גם מפיו של המזכיר, אלמלא מעשה פרובוקציה קטן אשר עשיתי. רמזתי רמז דק ביותר על השמועות המהלכות בחוץ לארץ בקשר לצפנת ולחטשפ...

לא הספקתי לבטא את השם עד סופו וניתך עלי מטר של גידופים, ובטוחני שאמלא תעודת "דברי הימים" אשר בידי, העושה אותה כמעט כנציגה של ההיסטוריה, היה זה מספיק כדי לבטל את עניין הראיון בכלל. אך דבר זה הועיל לי לקבל מפיו את הפרטים הבאים על הקריירה המדינית של צפנת.

מוצאו מן החבירו. בעודו נער הובא מצרימה, אין לדעת בדיוק על ידי מי. צפנת עצמו כנה פעם את הדבר כך: טרף נטרפתי על ידי אוסיריס ואשרי האיש אשר האלים אוכלים אותו ולא בני אדם...

הוא גדל בבית של הטבחים. תחילה עבד בעבודות פשוטות, אך במהרה נתגלו כשרונותיו הרבים ומעל לכל - ישרו ונאמנותו ו"בינינו לבין עצמנו - מדגיש המזכיר תכונות אלה אינן שכיחות ביותר בימינו. אך עברי זה כנראה איננו מבניו של יעקב המפורסם..."

הפסקתי את הדובר ושאלתיו מה טענות יש לו נגד יעקב העברי. אך לאחר שנודע לי מקור ידיעותיו השתתקתי. אשתו של מזכיר זה היא אחת מבנותיו של אליפז בו עשו...

קשה מאוד היה להציל מפיו כיצד נתגלגל צפנת מגדולתו בבית שר הטבחים לבית הסוהר.

"עלילה! עלילת שווא! אתה יודע, בעניינים אלה של נשים, מצרים היא ארץ מתקדמת ביותר... וצפנת העברי הביא עמו דעות משונות קצת - ועל כן נסתכסך עם גברת מכובדת אחת (לא חשוב מי היא...) הואשם, הובא בפני בית דין ומכיוון שסרב - התמים - להטיל את האשמה על מי שצריך, נידון לחמש עשרה שנות מאסר.

אך כשרון הוא כשרון גם מאחורי כתלי בית סוהר. הוא התיידד שם עם שני אסירים חשובים מאוד, שני שרים לשעבר (במצרים אין זה דבר נדיר, ששרים יאסרו), נתחבב עליהם, פתר להם חלומות בשיטה חדשה לגמרי שאין מכירים אותה במצרים. ולאחר שאחד מהם שוחרר ושוב עלה לגדולה סייע בידו להשתחרר.

הפרות, הפרות הללו...

הפרה היא כידוע קדושה מאוד. פרה שמנה קדושה כפליים. לא לחינם מציירים אומנים שלנו את שליטנו כשפרות מלקקות את ידיהם.

והנה חלם מלכנו הגדול - תותמוס - חיים, שפע, בריאות! - בשנה השלישית לעלותו על כסא מלכותו חלום פרות רזות ושמנות שוודאי כבר שמעת עליו.

ניסו אנשי המדע שלנו לפתור את החלום בכל דרכי הניתוח שלהם. אז נזכר אחד השרים בצפנת. הוא הובא מבית הסוהר לאחר שגולח למשעי (הוא סרב לעשות זאת בעודנו אסיר, אך משום כבודו של פרעה הסכים לכך).

כבר בשיחה הראשונה הקסים את שליטנו החכם מכל אדם. התברר שעבד עברי זה לא בזבז גם את שנותיו בכלא. למד ולמד מכל אשר בא לידו. לימד אחרים על מנת שילמדוהו הם. אך יותר מאשר בכתבי הגומא הרבים למד בספר החיים, והאם יש בית ספר גבוה יותר ללימודי החיים מאשר בית-סוהר? שם הכיר את מצרים כמות שהיא, במערומיה. שם הכיר מגדולי פרעה שפשעו במלכות ועד לאחרון הטוחן ברחיים והעובד במחצבות בפרך. שם הכיר את בעיותיה של הארץ במידה שלא הכירה הכהן הגדול היושב במקדש און.

ואם נוסף על ידיעותיו הרבות והבנתו הרבה ניחן כפי שהוא אומר בעצמו במראות אלוהים- איזה אלוהים? - הפסקתיו.

- "אל תשאלני ואל תשאלהו. דבר זה כמוס מכל איש. מכל מקום לא ראהו איש באחד ממקדשי מצרים. הוא מסתפק - ונראה גם זאת רק מטעמי נימוס - במשלוח קורבנות בידי הכוהנים. והנה רוח אלוהים נעלם זה, יורדת עליו, על ה"קא" שלו, ואז אין דבר נסתר מנגד עיניו.

וכך בחכמתו הרבה פתר גם את חלומו של פרעה ונתמנה לתפקיד העליון. וכך הציל את מצרים מרעב ואבדון".

- האם מתכוון הוא להמשיך במדיניות הפיקוח החמור גם לאחר שנות הבצורת?

- על כן תשאל אותו בעצמו.

- האם מקיים הוא אי אלה קשרים עם בני חברו אחרים?

- "לא. במצרים אין כאלה מאז גירוש ההיקסוסים. מזמן לזמן באים הנה מבני אדום או בני ישמעאל, אך רק כדי לקנות מזון. בני ישמעאל מביאים גם מוצרים וצמחים שונים שאין מגדלים אותם אצלנו בייחוד מיני בשמים. אך אין הם מתיישבים אצלנו. בדרך כלל אין. אנו רואים בקרבנו בעין יפה זרים, וודאי לא שבטי רועים, כי תועבת מצרים היא זו. אנו בעלי תרבות גבוהה למדי.

צפנת עצמו גם אם שומר הוא על אי אלה מנהגים מבית אבותיו ואין הוא עובד לאלוהי מצרים, מצרי הוא לכל דבר ואל תשים לב לדברי השטנה הבאים מפי כוהנים חשוכים בתבי."

- שמעתי אומרים שהוא איש רומאנטי מאוד וחולם חלומות.

- "שקר הדבר. זה ארבעים שנה שאני משמש תפקידי מזכירות במרום החברה השלטת במצרים וטרם ראיתי אדם מפוכח ומפוקח כל כך. על כל פנים לא כשהוא עוסק בענייני ציבור ומדינה. מה שבסתר לבו אינני יודע".

על פגישתי הנפלאה עם המושל עצמו, באגרת הבאה, כי קצר הגומא מהשתרע.