מתמוטט שלטון מצריים בכנען
מלך ירושלים פונה אל פרעה באזהרה ובתלונה על פקידיו
מאת סופרנו המיוחד
בעוד שמכל רחבי ארץ כנען מגיעות ידיעות על התמוטטות השלטון המצרי, בלחץ התקפותיהם של החתים והאמורים ומרידתם של בני החבירו – הזהיר עבד-חיבה מלך ירושלים את פרעה כי נציגיו בערי כנען הם הממיטים שואה על מלכותו.
המלך כתב לפרעה:
"הפקידים הממונים על שמירת החוק והסדר באזורי המלכות המצרית כה מתרשלים לאחרונה במילוי תפקידיהם עד שצבאות המורדים ובעלי בריתם, החבירו, מרגישים את עצמם חופשיים להגביר את התקפותיהם על הערים הנאמנות בכל תחומי המלכות".
עידוד להתפרעויות
באותה איגרת, המנוסחת הפעם בלשון נמרצת יותר מכל האיגרות שנשלחו אי פעם על ידי נתין פרעה, מותח עבד-חיבה ביקורת חריפה על התנהגותם של הממונים עליו: הוא מאשים אותם אפילו בתמיכה באויבי מצרים, המקבלים עידוד להרבות מעשי חמס, לאור העובדה כי לא נעשה נגדם דבר.
כך, למשל, מאשים עבד חיבה את אדיה, הנציב מן העיר יחד עם מרבית אנשי צבאו. הנציב עשה זאת כתגובה על מחאתו האחרונה של עבד-חיבה, על שהוא מזניח את הגנת העיר ועל ידי כך אך מסייע בידי אנשי החבירו. אמנם חיל-המצב המצרי לא היה מספיק גם קודם, אולם הוא היה התריס היחידי של ארץ ירושלים בפני אויביה המרובים.
הנציב האשים את המלך
פעולתו האחרונה של אדיה לפני שיצא מירושלים הייתה – משלוח מכתב למלך אחנאתון, שבו האשים את "עבד-חיבה ושאר הבוגדים" במהומות בכנען ובאבדן השטחים המצריים.
מקרה דומה אירע למלך ארץ ירושלים גם לפני שנה. אף אז הוא דיבר גלויות אל מי שהיה הנציב המצרי אותה שעה, ינחם, וכתגובה קם הלה ויצא מירושלים יחד עם חיל המצב שלו. עברו חדשים מאז עד שהגיעה תגבורת ממצרים, והנה עתה פונתה אף זו מן העיר.