מהפכה דתית ברחבי מצריים

פרעה אחנאתון מכריז בהשפעת בית יעקב על אתון כאל יחיד

אחתאתון, 15 במכיר, (סוכנות הידיעות הפרעונית)

מילות מפתח: אחנאתון

דת חדשה ועיר-בירה חדשה ניתנו היום למצרים על ידי שליטה הצעיר, אשר בהזדמנות זו קבע לעצמו שם חדש.

המלך, שנקרא עד כה בשם אמנחותפ הרביעי, ייקרא מעתה ואילך בשם אחנאתון. השליט עול-הימים, שאינו עתה אלא בן עשרים, הצהיר בשער העיר החדשה אשר הוקמה במהירות רבה, על ביטול כל האמונות באלים המצריים הרבים, ועל הנהגת חובה של אמונה באל אחד ויחיד, שאשר לכבודו נבנתה עיר-הבירה. על ידי כך בוטלו כל האמונות באלים הקודמים ובראש-וראשונה באל הראשי אמון-רע. האל החדש אתון (שהוא ההיגוי המצרי למלה העברית "אדון") הנו גלגל השמש, שאין לו דמות ציפור ולא דמות פרה ולא כל דמות אחרת.

צעדו של המלך הצעיר יש בו משום חידוש ללא תקדים בהיסטוריה: על ידי צו מגבוה הוכרז על אמונה חדשה בארץ. בתוקף צו זה ייסגרו כל המקדשים לכל אלי מצרים "שאינם אלים כלל", לדברי המלך. בכל המקדשים הללו ייהרסו כל הפסלים והתמונות: תיוותר בהם רק תמונת גלגל השמש, השולחת את קרניה לכל עבר.

מפנה צפוי אך מפתיע

סופרנו המדיני מוסיף: בהכרזתו של המלך הצעיר הגיעה לשיאה התסיסה הרוחנית שבה הייתה מצרים שרויה בשנים האחרונות, מאז מת אמנחותפ השלישי. המלך הצעיר, אשר השם אמנחותפ הרביעי ניתן לו בעת שהומלך, היה רק בן שתים-עשרה במות אביו; על כן מלכה בשמו אמו, המלחמה המפורסמת תאיה. תאיה היא ממוצא החבירו בני כנען ובת למשפחה הענפה של מי שהיה מושל מצרים, צפנת פענח, הוא יוסף בן יעקב העברי. עוד בימי חייו של בעלה, פרעה אמנהותפ השלישי, ניכרה ראשית פעולתה בתחום האמונה. בעיר-הכוהנים און הונהגה עבודת אל השמש שכינוהו בשם העברי "אדון", אלא תוך כדי היגויו למצרית נשתנה שמו במקצת והפך ל"אתון". אמנחותפ השלישי העריך מאוד את אשתו על תבונתה והשכלתה, ולא מנע בעדה מלצרף עוד אל לאלי-מצרים הרבים.

אולם, מיד לאחר שמת אמנחותפ השלישי, החל במצרים מאבק לחיים ולמוות על עיקרי האמונה. כוהני און התייצבו כמעט כולם לימינה של המלכה התקיפה. דבר זה נגרם ללא ספק בשל המתיחות המסורתית המתמדת שבין הערים און ותבי. משקלה של עיר-הכוהנים הקדומה און ירד במידה שעלתה תבי לגדולה מאז גירוש ההיקסוסים. בימי יוסף העברי שוב עלה ערכה של און, מאחר שיוסף נשא לאישה את בת הכוהן הגדול מאון. מאותם הימים ואילך גברה השפעת העברים תושבי הצפון על און, ואילו כוהני תבי שבדרום פתחו בהסתה עזה נגד בית-יעקב העברי. הסתה זו נסתייעה בהרבה בזאת, שעיר-הבירה של הארץ כולה נקבעה בתבי, וכך גברה השפעתם של כוהני תבי, הלא הם כוהני האל אמון.

המפנה המפתיע, שחל עתה, הוכן על ידי המלכה האם תיה: היא שלחה את המלך הצעיר, בעודנו נער, לאון, אשר שם קיבל את הדרכתו וחינוכו. והנה עתה בא המפנה המצופה והמפתיע כאחת. אכן, מזה שנים נמשכה התסיסה ואפשר היה לצפות לתמורות; אולם איש לא פילל כי המלך הצעיר יעיז לנקוט פעולה כה קיצונית כאשר נקט.

אחתאתון חוגגת. המלך והמלכה מחלקים תשורות.

השמש האל שולחת אצבעותיה להעניק שפע לשליטים.

עיקרי האמונה החדשה

א. האל היחיד, אשר אין שני לו ומתחרה הנו אתון, גלגל השמש.

ב. האל היחיד הזה הוא שיצר והוא אשר מכלכל את ארץ מצרים, ואת ארץ כוש, ואת ארץ כנען, וגם את הארצות הרחוקות ביותר.

ג. לאל האחד הזה אין צורה כאחת הצורות שבהן תארו המצרים את אליהם עד כה: אין לו צורת בהמה, ולא ציפור, ולא אדם.

ד. המלך הוא הבן הנצחי של השמש, והוא נולד מדי בוקר מחדש, ממש כאביו, אל-השמש.

מה שם האל?

תעלומת אתון-אדון

תעלומה אשר עדיין אין פתרונים לה מעסיקה את הבריות ברחבי מצרים: מהו שמו האמיתי של האל החדש, האחד, אשר פרעה כינה אותו בשם "אתון"?

אכן, מסתבר כי "אתון" איננו שמו של האל. המלה "אתן" פירושה במצרים הקדומה גלגל השמש. המלך אחנאתון משתמש במלה זו במקום המלה אל: זוהי אפוא, הוראה מופשטת ולא שם פרטי. המלך עשה עוד דבר זה: את המלה הקדומה הזאת, "אתן", צרף עם המלה העברית "אתון" לאל היחיד, אשר שמו לא נודע.

מכל מקום יאמרו עתה המצרים "אחנאתון" למה שאנו אומרים בעברית "אחנאדון".

אמנחותפ הרביעי – אחנאתון