אוגרית לא תחרב
מאת: ענתר כתבנו הצפוני
בעוד שערים ומבצרים ואף אזורים שלמים נתונים באש מלחמות, השכילה עיר המסחר אוגרית להימנע מקרבות. בראותה שאין עזרה ממצרים, הסכימה מהר לקבל על עצמה את השלום עם מלכות החתים העולה, בתנאי שישאירו בידה את חופש הסחר.
אולם כנראה אין להימנע מצרות. הנה מודיעים על רעידת אדמה איומה אשר פקדה את העיר העשירה הזאת והחריבה אותה עד שליש.
האם הגיע קיצה של אוגרית? לא יתכן. הגורמים אשר העלו אותה הם יבנוה מחדש.
רבים השואלים, מהו סוד פריחתה ושגשוגה של אוגרית בסחר-הימים, ובעקבות זאת המסחר בכלל? הסיבה נעוצה בראש ובראשונה במצבה המיוחד על פני הקרקע.
אוגרית שוכנת במפרץ קטן, המבטיח מחסה טוב מרוחות דרום מערביות חזקות גם שעה שכל מעגני החוף מוצאים מכלל בטחון עגינה בשעת-סערה. למעשה, כמעט בלתי-אפשרית לנחות באיזה מקום שהוא לאורך החוף שבסביבת אוגרית, פרט למפרץ הקטן. החוף כמעט כולו חול, אולם זרוע סלעים. רוב הגבעות נמשכות במקביל לחוף אולם בצפונה של העיר, סמוך לנהר הן נחתכות ויורדות בתלילות לים.
שתי דרכי-מלך נמשכות מהמפרץ לפנים הארץ. האחת צפונה והשניה לחלב. הדרך לצפון מובילה במקביל לחוף ונכנסת לפנים הארץ בגיא הנהר הצפוני. השניה, לחלב, נמשכת לאורך הערוץ של הנהר הכביר.
אוגרית משמשת, אפוא, נמל טבעי לאזורי נהרין ורמת-אשור. הדרך המשובחת שנסללה הוכיחה לכל אלה שפקפקו קודם-לכן בטיב שירותה המסחרי של העיר, כי ביכולתה לשרת אותם ביעילות.
אוגרית החלה את שרותיה הימיים במשלוח אניות שהפליגו לעתים בלתי-מזומנות לאיי-הים. שירותם המשובח הביא מאליו בעקבותיו לקוחות נוספים. והשרות לאיי-הים (נמלי כפתור, כיתים ועוד) היה לקו-ימי של קבע. היענותם של האוגרתים וקיום הקבע של הקו למצרים, הניע את אחרוני המסתייגים מכושרה הימי והמסחרי של אוגרית להצטרף לחבר לקוחותיה. ואכן, כיום שירותה פרוש על פני כל נמלי הארצות שמעבר לים ומצרים.
בית המלכות האוגריתי עמד כבר עם הרחבת שירותי-הים על הצורך בהקמת קרן-כספית מיוחדת להבטחת השרות הימי והגנתו. הגדלת ההכנסות הביאה אף להגדלת הקרן המיוחדת. עתה, יש באפשרותם, כתוצאה ישירה מפעולת חסכון זו, לחנוך ללא מאמץ כספי מיוחד את המספנה הצבאית החדשה, לשכור חבר מומחים זרים מאיי-הים, במטרה לארגן צי ימי מלחמתי חזק כדי שיגן על אניות הסוחר. בעוד שמדינות אחרות מבזבזות את כספן וזהבן לצבאות ומלחמות, צוברת אוגרית רווחים ומתעשרת.