מי הוא משה - "ילד היאור"

קורות-חיים אשר כמוהם כסיפור-הרפתקאות כבר נמצאים מאחוריו של צעיר זה בן ה- 25, משה, אשר כל הארץ מדברת בו עתה.

בן להורים עבריים, תינוק שהוצפן תחילה בבית אמו ואחרי-כן שולח על פני המים ואומץ וגודל על ידי בת פרעה ששכרה את אמו להיות לו מינקת, צעיר שחונך כנסיך מבית המלוכה ועם זאת עמד בקשר חשאי עם בית-הוריו, לשעבר משנה למלך בארץ כוש החוזר ומתוודה אל עמו בבית-העבדים ומתייצב לימינו, וכתוצאה מכן גולה ממצרים – אלו הן כמה מן התהפוכות המאפיינות את עשרים וחמש שנות חייו של משה.

השם משה מורכב משתי המלים המצריות מו-שה שפירושן העברית הוא – ילד היאור. לצירוף זה יש הוראה גם בעברית, והיא אדם אשר נמשה מן המים.

משה נולד בגושן לפני 25 שנה לאביו עמרם בן קהת מבית לוי ולאמו יוכבד, אף היא מבית לוי. הוא נולד בזמנים קשים – בימי הגזירה של טיבוע הבנים. למעשה, אין שמו משה כלל, כי לא בשם זה נקרא בהיוולדו. אותה שעה קראה לו אמו בשם יקותיאל – לרמז על תקוותה שהיא שמה באל להצלת הילוד מגזירת פרעה – הגזירה של "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו".

תינוק שט בתיבה

במשך חדשים מספר הצליחה יוכבד להצפין את התינוק, עד שלבסוף הוחלט כי הדבר מסכן יתר על המידה את שלום הבית כולו, וכי צפויה סכנה שהדבר יתגלה ואז יחטפו את התינוק וגם את שני הילדים האחרים – אהרן בן השלוש ומרים בת העשר. התינוק הושם אפוא בתיבה, והתיבה הוצפנה בזרם היאור. ואז קרה מקרה היוצא מגדר הרגיל: בינת-ענת, בתו הבכירה של רעמסס השני – אותו פרעה שגזר את הגזירה "היאורה תשליכוהו" מיד בעלותו לשלטון – יצאה לרחוץ ביאור וראתה את התיבה צפה. היא ציוותה על נערותיה למשות את התיבה מן המים, וכשהוברר לה כי תינוק עברי היה בתוכו – נכמרו רחמיה, והיא לקחה אותו לביתה. "במקרה" נמצאה בקרבת מקום מרים הקטנה, שמיהרה להציע לנסיכה את שירותה: להביא מינקת שתיניק את התינוק. מינקת זו לא הייתה אלא אם התינוק, יוכבד. וכך ארע הדבר, שהילד גדל בבית פרעה, אולם ינק חלב אם עבריה.

נכד מאומץ לפרעה

הנסיכה בינת-ענת אימצה את הילד לבן, והוא גדל כמצרי לכל דבר. הוא למד אצל טובי החרטומים באון, אבל עם זאת ידע על מוצאו העברי ועמד בקשר חשאי עם בית הוריו בעוד הוא נחשב בעיני כל כמצרי מלידה.

כאשר גדל הילד נשלח לבית ספר למופת. פרעה רעמסס מיהר אפוא לשגר אותו לארץ כוש, כמשנה למלך. אמנם ידע פרעה על מוצאו העברי של הצעיר, אולם מאהבה לבתו העלים עין מכך; ואף זאת שהאמין כי משה היה למצרי לכל דבר.

ביקר בגלוי – למד בסתר

משה הוחזר מכוש כתוצאה מן התלונות שהגיעו לבית פרעה, כי הוא נוהג בנתינים לפנים משורת הדין, ועל ידי כך מעורר את הסכנה של מרידה. בשובו לארמון פרעה, הרגיש משה באווירה של אי-אמון שנשתררה סביבו. אמנם, אך מעטים ידעו את הסוד שהוא בן להורים עבריים, אולם כשרונותיו עוררו קנאה בלב רבים. כל הגורמים הללו הניעוהו להתוודע מקרוב אל אחיו וחייהם, והוא החל מבקר בארץ גושן. הדבר הזה היה ידוע ברבים; אולם היה עוד דבר, אשר לא היה ידוע, והוא שמשה היה עושה גם לילות רבים בבית עמרם אביו ואצל אהרון אחיו הגדול, ומפיהם למד עברית, וגם את תולדות בית אביו ואת עיקרי האמונה הישראלית המיוחדת.

כל הדברים הללו לא נודעו ברבים אלא היום – לאחר שנתגלתה זהותו ולאחר שנאלץ לברוח ממצרים בגלל המעשה שעשה במפקח המצרי.