מתנגדי היציאה מסיתים

קורח דתן ואבירם מזהירים את העם בפני ה"הרפתקה" ומצטרפים ליוצאים "מתוך מחאה"

גושן (מאת סופר מיוחד)

קורח, דתן ואבירם, מנהיגי סיעת-המתבדלים אשר מתנגדים ליציאה "מתוך מחאה", הכריזו כאן אתמול כי הם מצטרפים ליוצאים אך ורק משום שלא הותירו להם ברירה אחרת. לא חל כל שנוי בעמדתם. אדרבה, הם משוכנעים עתה יותר מאשר בכל זמן אחר, כי ה"הרפתקה" שלתוכה הכניסו את העם שני "הקיצונים" משה ואהרון תמיט אסון על העם והם מקווים כי לא ירחק יום ובני-ישראל ישובו מצרימה.

עמדתם זו של המתבדלים והמסיתים באה לידי ביטוי במגילות גומא-עפות שהפיצו כאן צעירים מעמדתם של דתן ואבירם.

וכך נאמר במגילות אלו:

"שיתוף הפעולה המוזר בין שני הקצוות, בין הקיצוניים שבמחנה ישראל והקיצוניים שבמחנה מצרים, נתן את אותותיו. פרעה נכנע ללחץ משני הצדדים והתיר את יציאת ישראל ממצרים. אנשי בלייעל משבטי שמעון ולוי פשטו בארץ ונוטלים מכל הבא לידי ומבאישים את ריחנו.

אנו בני עדת דתן ואבירם ועדת קורח ראינו תמיד וממשיכים לראות עוד היום ביציאה זו מארץ תרבות לארץ מדבר אסון ומעשה תעתועים. האין קברים במצרים כי יוציאנו משה למדבר למות בו? איך הכו משה ואהרון בסנוורים את העם הזה להאמין כי יכול נוכל להם לעמי כנען, ולבני הענקים?

אמנם קדושה היא הארץ, אך כבר יעקב אבינו עזבה ורק את גופו המת בקש להעביר אליה, כי אדמת קודש היא. כל המתאוננים על עבודת מצרים עתידים עוד להתגעגע על סיר הבשר ועל הבצל, כי מה יאכלו ומה ישתו ששים ריבוא במדבר הנורא? ומה תוסיף ומה תיתן לנו תורה חדשה אשר מבטיח משה לנו, לאמונים עלי תרבות מצרים הגבוהה מתרבויות תבל?

המצב אשר נוצר איננו מתיר לנו להתבדל מהעם. בצאת ישראל ממצרים נקם ינקמו בנו, בנאמני מצרים דווקא, את נקמת היציאה. וגם זאת: איכה נפקיד את עמנו בידי משה ואהרן בלבד?

על כן החלטנו:

יצא נצא עם העם כולו כדי לדאוג לטובתם של תועי לבב, כי בוא יבוא היום ויכירו וידעו העם את אשר עוללו להם שני המתנשאים עליו, ואז ניתנה ראש לעם ונשוב מצרימה.

בשם עדת המרי קורח, דתן ואבירם"

 עדת קורח נושאת עיניה בכאב פרידה אל סיר הבשר...