כך מחשבים במצרים
באוהלי שבט לוי רבה בימים אלה התכונה. הלוויים לקחו עמם ממצרים מגילות רבות המכילות מכל חכמת מצריים, בעיקר ברפואה ובתורת החשבון.
אבותינו שחיו חיים פשוטים לא נזקקו לחשבונות אולם עם התפתחות מצריים ושומר הורגש מחסור בידיעת הצורות השונות של החישוב. הראשונים שפתחו צורות אלה היו הכוהנים והפקידים בשתי ארצות אלו. גם בני-עמי וגם השומרים השתמשו בשיטה העשרונית; הם המציאו סמנים מיוחדים ל- 1, ל- 10, ולכפולות של עשר. ברצותם לכתוב את המספר "95", נאלצו לכתוב 9 סימנים של עשר, ו-5 של חמש. בבבל, לעומת זאת, נהוג היה סולם מספרים המבוסס על השש: 10 – 60 – 600. יתרון גדול לשיטת הבבלים על שיטות הספירה המצרית. ברצותנו לכתוב את המספר שמונה מאות שבעים ותשע עלינו להשתמש בעשרים-וארבע ספרות שונות. הבבלים, לעומת זאת קובעים את ערך הספרה במספר, לפי מקומה לגבי שאר הספרות. כך למשל, באם תופיע הספרה 2 בקצתו השמאלי של מספר, הרי שמובנה 60 X 2; אולם בהימצאה בקצהו הימני הרי היא מבטאת יחידות.
האדריכל בבנותו בניין אבנים גדול, גובה המס המחשב את שטח השדה כדי לקבוע את גובה המס – ומכאן שנאת האיכר לחשבון – כל אלה נזקקים לתורת החשבון והמדידה, וכמוהם מנהלי-עבודה המחשבים כמה לבנים ידרשו לבנין קיר שמידותיו הן כאלה וכאלה, שרי-צבא השופכים סוללות-מצור, מלחים המכינים את אנייתם לפי הכוכבים, חוברים וחכמי המזלות, מפקחי הסכרים ותעלות ההשקאה, ועוד רבים אחרים.
רעמסס השני המשעבד