היחול מפנה לרעה ביחס לבני ישראל?

צוען, (מאת סופרנו המדיני)

 בחוגי בית יעקב שוררת עצבנות רבה מאז הגיעה הידיעה על מות יוסף.

מאז מותה של חא-טשפ-סות וקיום שלטונו של תותמוס השלישי כשליט יחיד, לא מלא עוד יוסף, הוא צפנת פענח, שום תפקיד רשמי.

השפעתם של כוהני תבי הקנאים גברה והלכה. אך כל עוד חי יוסף וחיו המוני המצרים הזוכרים את מעשיו הגדולים אשר עשה בהצילו את מצרים מרעב ובהשליטו משטר צדק בימי הפיקוח הכלכלי החמור. לא היה חשש לכך ש"הבית גדול", יעיז להיעתר לדברי ההסתה של חוגי העיתון הקנאי "חם", לנשל את יוסף מארמונו ומרכושו ולהפוך את בני יעקב לעבדים.

לא שררו יחסי ידידות

אמנם אף פעם לא שררו יחסי ידידות בין עם מצרים ובין הרועים מבית יעקב; ראשית – בכלל אין מחבבים רועים במצרים. הפרה קדושה להם, ואין הם רואים בעין טובה את היחס "החילוני" של העברים לבהמה זו. שנית – נחשבים עד היום הזה העברים כבעלי בריתם של ההיקסוסים; ובמקדשי תבי, אשר משם יצאה תנועת גירוש ההיקסוסים, ממשיכים למחוק כל זכר מתקופה זו של מאה וחמישים שנה של שלטון "הזרים", אך אין שוכחים להזכיר את שמותיהם של השליטים, יעקב-הר וענת-הר, העברים אשר משלו במצרים. בעקיפין וברמזים פוגעים גם ביוסף ומדגישים את עובדת היותו פעם אסיר.

לפני שלוש שנים התבטא כהן גדול בתבי, שבסופו של דבר לא ייתכן שאדם ייאסר במצרים בגלל עלילת-שווא, ו"משהו" ודאי היה שם. אמנם גם יוסף אינו מכחיש ש"משהו" היה, אך "משהו" זה כידוע היה דומה מאוד למה שכבר אירע פעם במצרים, כמסופר בסיפור הידוע על שני האחים שאשתו של אחד מהם העלילה על השני שרצה לשכבה עמה.

אולם עד כה עדיין נשמר כבודו של יוסף.

גברו החששות

עתה גברו החששות בבית יעקב. לאט לאט גדל בארץ דור אשר לא ידע את יוסף ומפעליו. אי-הרצון ביחס לזרים בכלל והסתת כוהנים תבי בפרט עלולים לשאת פרי.

לפי שעה, החיים בארץ גושן מתנהלים כסדרם. על משמר אמונת האבות עומד בית לוי, השומר על מגילת אבות השבט והמלמד את בני השבט לשון עבר לתורת שם ועבר. מכל מקום אינה ניכרת כל נטייה בין בני השבט הזה לשוב אל ארץ מוצאם. פרנסתם מצויה, וכבוד אחיהם שעלה לגדולה ועשה גדולות בשביל מצרים מגנה עליהם.