עברים לא ישרתו בחיל מצרים

מוף (מאת סופר מיוחד)

 אחת הפעולות המדיניות האחרונות של יוסף בן יעקב הייתה פגישתו עם רח-מא-רע, ראש ממשלת מצרים, בדבר גיוסם של עברים ביחידה עברית נפרדת בצבא מצרים: כדוגמת הלובים, הכרתיים, הכושים וכדומה מהיחידות של בני עמים שונים.

בני שמעון בן יעקב ואף בני בנימין לחצו על פעולה זו, שכן רובם לוחמים עזי נפש הם, אך מאז רדתם מצרימה וריכוזם בגושן כרועי צאן לא בא נשק לידיהם פרט למקלות בתגרות קטנות עם נערים מצריים.

בעת מסעו האחרון של רח-מא-רע בארץ וביקורו במוף נפגש עמו יוסף הישיש (כידוע לא נתקבל יוסף בבית פרעה מאז מות חא-טשפ-סות והמפנה במדיניות המצרית).

ידוע היה שתשובתו של ראש ממשלת מצרים שלילית הייתה, אך פרטי השיחה נודעו רק עתה מפי אפרים בנו הצעיר של יוסף, אשר נתלווה לאביו בעת הפגישה (אפרים סבור ששיחה זו גרמה צער רב לאביו והחישה את קצו).

בכבוד – ובקרירות

רח-מא-רע קיבל את יוסף בכבוד רב וב...קרירות רבה עוד יותר. כדרכם של ראשי השלטון במצרים, התנהלה השיחה באדיבות ונימוסים מדוקדקים ולא נשמעה אף במלה חריפה אחת "אך גם אף מלה.. גלוית לב אחת" (מוסיף אפרים).

יוסף הביע את נאמנותו ונאמנות בית יעקב כולו למצרים ולפרעה והציע את ההצעה הנ"ל.

רח-מא-רע השיב תשובה שלילית, ובה שלוש אמתלות:

* חלילה לה למצרים להפר את חוקי ההארחה, והרי מאז רדתו של יעקב מצרימה והופעתו בפני המלך הגדול תותמוס הראשון החי עם אוסיריס, נחשבים בני יעקב כאורחי הארץ – ומי זה שמע שאורחים ישפכו דמם על מלחמות מארחיהם?

* שנית: מתי מעט הם בני שבט עברי זה, וכי כיצד יידרש מהם כדבר הזה?

* ושלישית: הן רבים עדין בכנען העברים, אמנם לא מבני יעקב אך בכל זאת עברים הם, שעמם נלחם פרעה תותמוס השלישי. הגדול – חיים, שפע, בריאות! – ועל כן לא ייתן זאת לבו של פרעה בן-רע לחייב עברים שבארצו להלחם בעברים שבארץ שכנה.

ואם כן – סיים – "יראה נא אחינו צפנת-פענח המשביר הגדול את הסירוב הזה כמעשה חסד אלוהי מידי פרעה תותמוס הגדול – חיים, שפע, בריאות!"

בצאתנו מבית הממשלה בו נתקבלנו על ידי רח-מא-רע, חייך אבא את חיוכו הנבון, ואמר:

"בדבר השלישי אשר אמר המצרי, רמז רמז ברור לטעם הנכון. אך לא ביטוי של חסד הוא זה, כי אם של אי-אימון, בני אפרים. ואתה שמור וזכור את הדבר".