סימן תרמה
ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ודרשו חכמים פרי עץ הדר זה אתרוג כפות תמרים זה לולב וענף עץ עבות זה הדס וערבי נחל זה ערבה. והנני מפרש אותה על סדר המשנה.
דרך הלולב כשיוצא מן הדקל יוצא כולו עץ אחד כחץ ולאחר שגדל מעט נפתח מעט וכל מה שמוסיף ליגדל נפתחין עליו יותר ואם שהה באילן עד שנפתח ונתפרדו עליו כשר אפילו לא אגדו. אבל אם שהה באילן עד שנפתח הרבה ונתקשה ונעשה כעץ פסול. ואם נפרצו עליו פסול, פירש רש"י שנתלשו בעיקרן מן השדרה והתוספות מפרשים אותו על כפלות העלין שכל אחד כפול וגבו אחד ופניו שנים ואם נפרץ שנחלק בגבו רוב אורך כל עלה ועלה ברוב עלין שבלולב פסול.
דרך הלולב לאחר שיוצא עלה אחד מיד כשיעור ב' אצבעות יוצא אחר וכן הרבה זה על זה עד שמתכסה כולו בהרבה עלין זה על זה וכל אחד כפול ואם אינן כפולין או שכל עליו כפולין מצדו הא' וצד הב' ערום בלא עלין או שאין לו הרבה עלין זה על זה אלא מכל צד יוצא עלה אחד למטה סמוך לעיקרו ועולה עד ראשו או אפילו היה לו עלין הרבה אלא שאין מכוסין זה על זה כגון שלא יצא עלה השני עד שכלה כל אורך העלה שלמטה ממנו פסול.
לולב שיבש שדרתו או רוב עליו פסול
והראב”ד הכשיר ביבשו רוב עליו ובלבד שתהא התיומת העליונה לחה ולא נהירא לאדוני אבי הרא"ש ז"ל.
ושיעור היבשות פירשו התוספות שיהא נפרך בציפורן והראב”ד פירש משיכלה מראה ירקות שבו וילבינו פניו וכן עיקר.
נקטם ראשו פסול פירש הראב”ד שנקטמו מהעלין שבראשו עד שחסר מעט מן השדרה ובעל העיטור כתב לא שנקטמו קצת מהעלין העליונים אלא שנקטמו ג' עלין העליונים פירש עד השדרה ולא נגע בשדרו
ואדוני אבי הרא"ש ז"ל פירש דברוב קטימת העלין העליונים מיפסיל.
נסדק ראשו כשר ואי עביד כהימנק פירש כמו שיש בו ב' ראשים כזה פסול ופי רש"י שתחלת ברייתו היתה כך שיש לו ב' שדראות מחצית עליו לכאן ומחציתם לכאן ולשון נסדק אינו משמע כך דאם כן היה לו לומר לולב שגדל סדוק כי היכי דאמר לולב דסליק בחד הוצא אלא מיירי שנסדק באמצעיתו עד שנפתח.
נחלקה התיומת פסול ופירש רש"י ב' עלים העליונים ששם השדרה כלה נחלק זה מזה ונסדקה השדרה עד העלין שלמטה מהם והגאונים מפרשים עליו העליונים שדרכן להיות מחוברין נפרדו זה מזה ברובן עד שנראית כשנים ורי”ף פירש על כל עלי לולב שהם כפולים וגבן אחד ואם נפרדו פניהם זה מזה ועדיין מחוברים בגבן כשר אבל אם נחלקו בגבן רוב כל עלה ועלה ברוב כל עלין שבלולב פסול, וכן כתב הרמב”ם והראב”ד ז"ל.
יש לו כמין קוצין בשדרתו או שנצמת ונכווץ או שעקום. אמצעיתו לפניו או לצדדים פסול, אבל עקום לאחוריו כשר. ואם כפוף בראשו פסול ודוקא כששדרתו כפופה אבל עליו כפופין בראשו כמו שדרך להיות הרבה לולבין כשר.