סימן תרמח

 פרי עץ הדר דרשו חכמים הדר באילן משנה לשנה והיינו אתרוג. ואם הוא יבש פסול. שיעור היבשות פירש הראב”ד הוא כשתכלה הליחה ואינו מוציא שום ליחה כי הליחה לפרי כמו הדם לבשר החי שכל זמן שהוא לח יוציא ליחה או מדוחק הסכין או מסחיטתו אבל לאחר שיבש לא יוציא ליחה אלא שהבדיקה שלו קשה לפי שאי אפשר לסוחטו או לחותכו אבל כיון שנקב שאין בו חסרון כשר יכול להעביר בו מחט או חוט ואם יש בו ליחה יראה בחוט.

ניקב וחסר כל שהוא פסול אפילו אין הנקב מפולש אבל אם אינו חסר כלום כל זמן שאין הנקב כאיסר כשר ומשכחת נקב רחב בלא חסרון כגון שתחב יתד עבה ונקב בענין שלא חסר כלום והני מילי שאין הנקב מפולש. אבל אם הנקב מפולש או כאיסר פסול אע"פ שאינו חסר ואם ניקב עד הזרע שגרעיניו בתוכו חשוב כמפולש לפסול אפילו בפחות מכאיסר

ורבנו חננאל פירש דאפילו נקב שיש בו חסרון אינו פוסל אלא בכאיסר או מפולש וכן כתב ה"ר ישעיה ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב כסברא הראשונה.

אתרוג שנימוח כל בשרו בפנים וקליפתו החיצונה קיימת וחדרי הזרע קיימין בפנים מבעיא ולא איפשיטא ודעת רי"ף להקל ויש מחמירין והכי מסתברא כיון דספיקא דאורייתא הוא. ואם נסדק כולו מראשו לסופו ואפילו אינו חסר כלום פסול אבל אם נשאר בו שיור למעלה ולמטה אפילו כל שהוא כשר.

נקלף ממנו קליפה דקה בענין שלא חסר מבשרו כלום מחלק תלמודא בין כולו למקצתו ופי רש"י בכולו כשר במקצתו פסול ולפי זה הוא פסול החוזר להכשירו שאם נקלף מקצתו קלף השאר כשר

ורבינו חננאל פירש איפכא כולו פסול אפילו לא נשתנה מראיו מקצתו כשר ואפילו אם לא נשתייר בו אלא כסלע

ומיהו פירש הראב”ד שמקום הקלף הוא ממראה גוון האתרוג אבל אם הוא משונה ממראה האתרוג אם הוא במקום אחד נפסל ברובו ואם הוא בב' או בג' מקומות פסול אפילו במיעוטו ואם הוא בחוטמו אפילו כל שהוא פסול כדין חזזית.

ניטלה פיטמתו והוא הפרח שבראשו לפירש ה"ר יעקב בר יקר פסול אבל ניטל עוקצו כשר בכל ענין ולפירש הר"י הלוי ניטלה פיטמתו כשר בכל ענין וניטלה עוקצו אם ניטל מה שחוץ לגומא לבד כשר ואם ניטל מעיקרו וניכר מקומו שהוא חסר פסול.

ורבינו חננאל פוסל בשניהם וכן כתב רי"ף והרמב"ם ז"ל.

וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל וכן נהיגינן לפסול בשניהם ודוקא כשהיתה לו פיטמה ונטלה. אבל יש אתרוגים שלא היה להם פיטמות מעולם ואין נפסלים בכל וכן דוקא כשניטל העוקץ ולא נשאר ממנו כלל באתרוג אבלשנשאר נשאר ממנו כל שהוא כשר.

עלתה בו חזזית והוא כמו אבעבועות ויש בו ממש שמקומו ניכר במישוש שהוא גבוה מן האתרוג אם הוא במקום אחד אינו פוסל אלא ברובו ואם הוא בב' או בג' מקומות אפילו במיעוטו פסול.

וכתב הרי"ץ גיאת אפילו אם הב' או הג' מקומות במיעוטו של צד אחד פסול. אבל הראב”ד כתב דוקא שנתפזר הנימור ברובו אע"פ שבשטח החברבורות הוא מיעוט. אבל במיעוטו כגון שכולם מצד אחד של אתרוג כשר ולזה הסכים אדוני אבי הרא"ש ז"ל.

ואם הוא מחצה על מחצה במקום אחד כתב אחי ה"ר יחיאל ז"ל כיון שהוא בידי אדם אפשר לצמצם וכשר כמו פרוץ כעומד.

אבל הראב”ד כתב כל הפסולים שפוסלין ברובן מחצה על מחצה נמי פסול שאי אפשר לצמצם דבעינן רוב הנראה לעינים ומחוטמו ואילך היינו ממקום שמתחיל לשפע עד הפיטמא פוסל חזזית וכל שינוי מראות בכל שהוא.

וכתב הראב”ד הוא הדין נמי יבש פסול שם בכל שהוא. ואם עלתה בו חזזית בענין שפסול או שהוא מנומר אם כשקולפו חוזר למראה האתרוג כשר וזה פסול החוזר להכשירו.

נפל עליו מים בתלוש ותפח או סרח והוא יותר מתפוח שיש בו קצת ריח רע או שהוא כבוש בחומץ או מבושל, או מנומר פסול. ואם הוא שחור או לבן במקום אחד פסול ברובו. בב' או בג' מקומות דינו כחזזית ליפסל אפילו במיעוטו. והא דשחור פסול דוקא בארצות הרחוקים מארץ כוש שהוא שינוי להם אבל הסמוכים לכוש ורגילים באתרוגים שחורים אתרוג שחור שהובא לשם מכוש כשר אבל הגדל שם פסול כיון שאין דרכו לגדל שם. העגול ככדור פסול.

גדלו בדפוס ועשאו כצורה אחרת שאינו מצורת האתרוג פסול אבל אם עשאו כצורת אתרוג אפילו עשאו דפי דפי חשיב שפיר צורתו וכשר. התיום שגדלו שנים דבוקים זה בזה כשר ובספר המצות פסל תיום. הירוק שדומה לעשבי השדה פסול אבל אם הוא ירוק וכשמשהים אותו חוזר למראה אתרוג כשר. שיעור אתרוג קטן פחות מכביצה פסול. אבל אם הוא כביצה אפילו אם הוא בוסר שעדיין לא נגמר פריו כשר. ובגדול אפילו הוא גדול הרבה שצריך לאוחזו בשתי ידיו כשר.