סימן תרס
ואחר כך אומר הושענות. ויש שאין אומרין קדיש קודם הושענא. ונוהגין להקיף התיבה פעם אחת בכל יום, ומעלין ספר תורה על התיבה כשמקיפין אותה, וביום השביעי מקיפין אותה ז' פעמים זכר למקדש. דתנן בכל יום מקיפין המזבח פעם אחד, וביום השביעי ז"פ, ואומר אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא. ר' יהודה אומר אני והוא הושיעה נא. אני שני שמות של ע"ב. ומה שמזכירין אלו השנים, על שם עמו אנכי בצרה. וכתיב ואני בתוך הגולה והוא אסור בזיקים כביכול, וגם אני והו בגימטריא אנא ה'. ובירושלמי איתא זכר ליריחו.
ורב סעדיה כתב שמקיפין מיד אחר קריאת ההפטרה בעוד הספר שלא לצורך כיון שאין קורין בו. אלא שאין נוהגין כן.
וסדר ההקפה כתב רב האי בכל יום ב"פ א' לימינו וא' לשמאלו, וביום הז' ג"פ לימינו וג"פ לשמאלו ואחד לימינו. ואין נוהגין כן עתה, אלא בכל יום אחד לימינו ובשבת אין מקיפין.
כתב רש"י דאף בחול, מי שאין לו לולב לא יקיף כמו בשבת, שאין מקיפין כיון שאין לו לולב.
וכתב רב שרירא גאון שאין לומר הושענא בשבת מפני התינוקות שישמעו שאומרים בשבת כמו בחול וילכו גם ליטול הלולב. אבל כשאין אומרים הושענא מתברר להם.
ונראה דכיון שאין מקיפין בשבת מתברר להם במה שאין מקיפין, ואין צריך למנוע מלומר הושענא.
וכך כתב בעל העיטור ואומר קדיש ונפטרין לבתיהם.