סימן תנד
עושין מצה מסולת נקיה ואפי' היא יפה כמצות שלמה או מפת הדראה ופי רש"י אפילו כולה סובין אבל הרמב"ם ז"ל אסר כולה סובין שכתב אין יוצאין לא בפת סובין ולא בפת מורסן אבל לש הוא העיסה בסובין שבה ובמורסנן ויוצא בה וכ"ד רב אלפס. עיסת כלבים בזמן שהרועים אוכלין הימנה יוצאין בה ואם לאו אין יוצאין בה. עיסה שבלילתה רכה וחלוטה ברותחין לא מקרי לחם לברך עליה המוציא ואי אפייה בתר הכי בתנור מקרי לחם לענין המוציא וחלה ויוצאין בה ידי מצה ואם בלילתה עבה והלוטה ואפוייה הוי לחם לענין חלה והמוציא אבל אין יוצאין בו בפסח ולרב האי יוצאין בו בפסח וכל זה לדין הגמ' אבל הגאונים אסרו כל חליטה. מצה גזולה אין יוצאין בה. בציקות של עו"ג שניכר בהם שלא החמיצו שאין בהן סידוק ולא הכסיפו פניהם מותר לאוכלם ובלבד שיאכל כזית ממצה שמורה לשם מצה באחרונה ויש אוסרין לאכול אלא אם כן לשן האומות בפניו ולא נהירא לא”א הרא”ש ז"ל.