סימן תקפח
בזמן הראוי לתקוע כיצד משעת הנץ החמה עד הלילה דתנן כל היום כשר לתקיעת שופר ואם תקע משעלה עמוד השחר יצא אבל בלילה לא לפיכך שמע מקצת תקיעה בלילה ומקצתו ביום לא יצא.
שמע ט' תקיעות מט' ב"א כגון תקיעה מזה ותרועה מזה אח"כ אפילו בט' שעות ששהו בהן הרבה יצא. שמע ט' תקיעות מט' בנ"א שתקעו כולם כאחד לא יצא שאין כאן פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה ושבת לאו זמן תקיעה הוא דתנן יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה שאין הכל בקיאין בתקיעת שופר וחיישינן שמא יטלנו בידו לילך אצל בקי ללמדו ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים
ורי”ף היה תוקע בבית דינו וסמך לו על הא דתנן משחרב בהמק"ד התקין ריב"ז שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו ב"ד ולפניהם ורוצה לפרש כל ב"ד ואפילו של ג' ולא נהגו כן שכל המפרשים פירש ב"ד של כ"ג שהן סנהדרי קטנה ואע"פ ששבת לאו זמן תקיעה היא מותר לומר לקטן שלא הגיע לחינוך שיתקע בשבת כדי להתלמד לתקוע אבל אם הגיע לחינוך אסור לומר לו לתקוע ואם תקע מעצמו אין צריך למחות בידו.