סימן רפד

ומפטירין בנביא מענינה של פרשה ואין פוחתין מכ"א פסוקים כנגד ז' שקראו בתורה שאין פוחתין לכל אחד מג' פסוקים ואי סליק ענינא בבציר מכ"א פסוקים כגון עולותיכם ספו על זבחיכם לא בעינן כ"א ואי איכא תורגמן אפי' לא קרא אלא י' פסוקים שפיר דמי שכל אחד חשוב כשנים הוא ותרגומו והאחרון חשוב כשלשה לפי שאחר שתרגמו המתרגם חוזר וקורא אותו פעם שנית. ותקנו למפטיר ז' ברכות כנגד ז' שקראו בתורה ג' לפני ההפטרה וארבעה לאחריה ג' שלפניה ב' מהם על קריאת התורה ואחד שלפני ההפטרה אשר בחר בנביאים טובים וכו' ופותחת וחותמת בברוך וד' לאחריה הראשונה פותחת בברוך וחותמת בברוך ומה שמפסיקין כשמגיעין לכל דבריו אמת וצדק לא מפני שהוא סיום ברכה שהרי לא תקנו אלא ז' ואם הוא סוף ברכה א"כ הוה להו ח' אלא כדאיתא במסכת סופרים שהיו נוהגין לומר שם דברי שבח וריצוי. שנייה רחם והיא חותמת בברוך ואינה פותחת בברוך כדין ברכה הסמוכה לחברתה וכן השלישית שהיא שמחנו וחותם בא"י מגן דוד כדאיתא בפרק ערבי פסחים (קיז) דבצלותא מצמיח קרן ישועה דאפטרתא מגן דוד. הרביעית על התורה וחותם בא"י מקדש השבת ואם חל ר"ח בשבת פר"י שאין המפטיר צריך להזכיר של ר"ח וה”ר יונה פירוש שצריך להזכיר ולומר את יום המנוחה הזה ואת יום ר"ח הזה אבל אין צריך לחתום בשל ר"ח ויכוין כל אדם לברכת הקורא בתורה ולברכת המפטיר שאין מתפללין בשבת י"ח ברכות וחסר הרבה ממאה ברכות ומי שיכוין לאלו הברכות ויענה אחריהם אמן יהא לו בהם תשלומין וקטן יכול להפטיר כדתנן המפטיר בנביא הוא פורס על שמע ואם היה קטן אביו או רבו פורסין על ידו ומחזירים ס"ת למקומה ונוהגים לומר בספרד מזמור הבו לה' בני אלים כשמחזירין הספר מפני שנאמר על מתן תורה וגם ז' ברכות של שבת נתקנו כנגד שבעה קולות שנאמרו בו.