סימן תרלג

 שלא תהיה גבוה יותר משיעורה דתנן סוכה שהיא גבוהה למעלה מכ' אמה פסולה בין אם גדולה או קטנה לא שנא אם המחיצות מגיעות לסכך לא שנא אם אינן מגיעות אבל עד כ' כשירה אפילו כל סככה למעלה מכ' כיון שאין בחללה אלא כ' היתה גבוה יותר מכ' והוצין יורדין למטה עד כ' אם צילתן מרובה מחמתן כשירה ואם לאו פסולה ואם תלה בה דברים נאים לנאותה וממעטין חללה עד כ' אינו מיעוט להכשירה ואם נתן בה כרים וכסתות למעט חללה אפילו בטלן שם לא הוי מיעוט כיון שאין דרך לבטל. אבל למעטה בתבן אפילו לא בטלו ב פירוש אלא שאנו יודעין שאין עתיד לפנותו כגון שאין צריך לו או מיעטו בעפר אפילו סתם שאין אנו יודעין אם צריך לו הוי מיעוט. אבל תבן סתם ועפר ועתיד לפנותו כגון שידוע שצריך לו אינו ממעט, אלא אם כן בטלו להיות שם כל ח' ימים אבל אין צריך לבטולו להיות שם לעולם.

היתה גבוהה מכ' ובנה בה אצטבא כנגד דופן האמצעי ע"פ כולה כזה ובו שיעור סוכה כשירה ופי רש"י כשירה כל הסוכה אפילו מהאצטבא והלאה.

וה"ר ישעיה פירש שאינה כשירה אלא עד האצטבא ואדוני אבי הרא"ש הסכים לדעת רש"י.

בנה האצטבא מן הצד כזה אם יש מאצטבא עד כותל השני פחות מארבע אמות כשירה על האצטבא דוקא ואם לאו פסולה ואם בנה אצטבא באמצע אם יש ממנה לכל צד לכותל פחות מד' אמות כשירה על האצטבא ואפילו אם גבוה יותר מי' דלא כרי"ץ גיאת שפסל באצטבא גבוהה י' אף על פי שהיא תוך ד' אמות לכותל ואם יש ביניהם לכותל ד' אמות פסולה, אפילו האצטבא גבוהה י' ולא אמרינן גוד אסיק מחיצתא להכשיר על גבה. ולא נמוכה משיעורה דתנן ושאינה גבוה י' טפחים פסולה היתה גבוהה מי' והוצין יורדין לתוך י' אפילו אם חמתן מרובה מצילתן פסולה אבל אם הנויים יורדין לתוך י' אינן פוסלים.

היתה נמוכה מי' וחקק בה להשלימה לי' ויש בחקק שיעור הכשר סוכה אם אין בין חקק לכותל ג' טפחים כשירה בתוך החקק יש ביניהן ג' פסולה.