סימן תקמה

 אסור לכתוב בח"ה ואפי' להגיה אות אחת בספר אסור ואסור לכתוב תפילין ומזוזות לאחרים בשכר. אבל לעצמו או לאחרים בחנם או אפי' בשכר כדי שיהיה לו הוצאותיו יותר בריוח לשמחת י"ט מותר, אפי' יש לו מה יאכל, שאם אין לו מה יאכל כל מלאכה נמי שרי. ודוקא תפילין ומזוזות משום מצוה שאף בח"ה צריך להניח תפילין ולברך עליהן וכן היה נוהג א"א הרא"ש ז"ל אבל שאר ספרים אסור בין בחנם בין בשכר יש לו מה יאכל.

מותר לטוות תכלת לציציותיו בין ביד בין בפלך אבל לאחרי' אסור. מות' לכתו' חשבונותיו לחשב יציאותיו, וכותבין גיטי נשים וקדושין ושוברין דייתקי ומתנות ופרוזבולין ואיגרות שום ששמו ב"ד נכסי לוה למלוה ואגרות מזון חליצה ומיאונין ושטרי בירורין שכותבין פלוני בירר פלוני דיין ופלוני לפלוני

ואגרות ב"ד פירוש פסקי דינין ואגרות רשות פירוש שאלת שלום שאדם שולח לחבירו ויש אוסרין ומפרשים אגרות של רשות שטרי ממשלה וכן כתב בה"ג אגרות רשות ומפרשים רבנן פתקי דרשותא אבל דיסקי לא וא”א הרא”ש ז"ל כתב כסברא ראשונה

אין כותבין שטרי חוב שיכול להמתין מלכותבן עד אחר המועד ואם אינו מאמינו והלוה צריך למעות למועד או שאין לסופר מה יאכל מותר יש מתירין לכתוב על ידי שינוי כגון בעיגול או בעיקום וריב"א היה אוסר כיון דאפי' אות אחת אסור להגיה כל שכן זה שהוא כתב גמור אדרבה כשרוצין ליפות הכתב כגון למסורת עושין כן ואפילו מי שכותב האותיות בהיפוך שמצד השני נראית ובאותו צד שכותב אינן נראית היה אוסר ולא היה מתיר לכתוב אלא אותיות חתוכות והיו"ד שכולה גוף אחד יעשה נקודה אחת ויש שעושין אותה עיגול קטן

וא”א הרא”ש ז"ל כתב תשובת שאלה בח"ה והתיר לי להעתקה דחשיב דבר האבד.

דנין בח"ה בין דיני ממונות ובין דיני נפשות ומשמתין ומכין למי שלא יקבל עליו הדין.