סימן צה

 דגים רותחין מיד לאחר שסלקן מן האש שנתנן בקערה צוננת של בשר או שהדגים צוננין והקערה רותחת מותר לאכלם בחלב אבל אם נתבשלו בקדרה של בשר,

יש אוסרין לאכלם בחלב

ורש"י מתיר אפילו שנתבשלו בקדרה של בשר אלא אם כן נתבשלו עם הבשר בעצמו.

ובעל התרומה מתיר כשנתבשלו ואוסר בנצלו שכיון שנצלו בלא מים קבלו טעם בשר מעיקר הכלי ואסור לאוכלם בחלב.

ולזה הסכים אדוני אבי הרא"ש ז"ל וכתב ירקות או דגים שנתבשלו בקדרה של בשר מותר לאוכלם בחלב רק שהיתה הקדרה רחוצה יפה שלא היה שום שומן דבוק בה אבל אם נצלו בכלי של בשר אסור לאוכלם בחלב.

וכן התיר הרמב"ם כשנתבשלה שכתב קערה שאכלו בה בשר ובשלו בה דגים מותר לאוכלם בחלב דגים שצלויין עם הבשר אסור לאוכלן עם החלב, ואיני מבין למה כתב שצלויין עם הבשר אסור לאוכלן בחלב דהוא הדין נמי מבושלין עמו שהרי לא התיר אלא כשנתבשל בקערה של בשר ואם בא להחמיר בצלי א כן למה כתב עם הבשר אפילו בלא בשר נמי בכלי של בשר אסור.

קערות של בשר שרחצו אותם ביורה חולבת והיא על האש או אפילו אינה על האש והמים חמין שהיד נכוית בהן כתב בספר התרומה אם הקערות והיורה שניהן בני יומן הכל אסור אפילו היו הקערות מקונחות יפות שאין שום שומן דבוק בהן אבל אם אין היורה בת יומא מותר ובלבד שיהיו הקערות מקונחות יפות שאין שומן דבוק בהן.

ואדוני אבי הרא”ש ז"ל מתיר אפילו הן שניהן בת יומן וכתב אמנם יש לחוש לפי שכשמדיחים קערות נשאר השומן ממה שאכלו בהן דבוק בהן ונוגע ביורה ונאסר היורה מממשות הבשר שנכנס בה והכל אסור הלכך אין להתיר עד שיאמרו ברי לי שלא היה שום שומן דבוק בה. אין מניחין כלי שיש בו כותח אצל כלי שיש בו מלח אבל מותר להניחו אצל כלי שיש בו חומץ מותר להניח כלי שיש בו חלב אצל כלי שיש בו בשר.